Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 11 (1884)
- Issue
- 1 (1884)
- Date
- 1884-01-01
- Page
- Seite 25 (sequence 189)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 75% known words query
- IRI
…/2572068-2572085-2572086--2194-2574340- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
25 פרוזדור עכ״ל. ויעוץ שם ושם פ" רמב״ם ור״ש שהוא קופה גדולה המטלה דברים רבים. כן הסוג ההגיוני הוא שם המכיל מינים רבים. ט) שם: וכאשר תמצא השחרות ובו׳ יותר כוללת ממנו עכ״ל. תחת: ממנו צ״ל: ממינו. כץ שם: מה שאינו ראוי בזה המאמר אשר אנחנו נתחיל בו עכ״ל. הוא משובש מאד. וכצ״ל: מה שאינו ראוי בזה המאמר והוא אשר אריסטו התחיל בו. ור״ל אשר אריסטו התחיל בו את ההגיון שלו. ככתוב מיד אחריו והוא הספר הראשון מספר ההגיון. כח) שם: וזכרנו עשרה המאמרות ולא בארנו מהם זולת ענין מאמר העצם. כי באור מה שנשאר קשה על המתחיל: ויאריך. [צ״ל: יצטרך] אריכות אפשר שלא יובן ממנו דבר וכוי עכ״ל. הוא תמוה במאד מאד מבי פנים. ו). הלא גם ענין מאמר: המצטרף מעשרה המאמרות באר בשער "יא וז״ל ויש מן השמות שלא יניע לך הענין ההוא שיורה עליו השם ההוא כי אם בהקשה בינו ובין דבר אחר ובו-. הנה זה היחס וכוי נקרא ההצטרפות ונקרא כל אחד מהם המצטרף ונקרא שניהם יחד המצטרפים וכוי כל אלו והדומה להם נקרא כל אחד מהם המצטרף וכוי והיחם ההוא אשר ביניהם הוא אשר נקרא ההצטרפות עכ״ל?2) למה זה קשה באור הנשאר על המתחיל יותר מבאורי כל הענינים אשר בספר הזה? ומה נשתנו יתר המאמרים ממאמרי העצם והמצטרף לבלתי יבארם כשני אלה? ומה כבד על המתחיל נראה כבאור כל עשרת המאמרות הנמצא בספרים רבים? כט) כבאור הרמבמ״ן על השער הזה (1״ד. והשני חכמה)כתוב: גרר חכמה הוא כל דבר שאי אפשר שישוער כלו בחלק ממנו, לפי שמספר כל החלקים משערים חכמה לכן אם יחסר אחד מהם אין לשער מהנשארים כמות הכל עכ״ל. וצדקת הגדר הזה ברורה מאד ואין נם אחד אשר יסתפק בה. עתה קורא משכיל! מה תאמר להכתוב בספר האמונה הרמה (מאמר אי. פ״א) להפך ווייל והכמה הוא ענין ימצא בכל דבר שאפשר שישוער כלו בחלק ממנו, כמו הגשם הגדול אשר אפשר שיכרת ממנו חלק קטן וישאר [תחת וישאר צ״ל: וישער בעי״ן]בו כלו עכ״ל? ומה תדבר עוד להכתוב ע״ז בהעתקת החכם ר׳ שמשון ווייל : דיא קוואנטיטעט איזט איין מערקמאל, וועלכעם זיך בייא יעדעם גענענ- שטאנדע פארפינדעט, דעססען גאנצעס דורך איינען טהייל דעסזעלבען געמעססען ווערדען קאנן, וויא מאן צ. ב. פאן איינעם גראססען קערפער איינען קריינען טהייל אבשניידען קאנן אונד דאם נאנצע דאמיט מיססט עכ״ל? הלא תגזר אמר, כי המעתיק שנה בזה מאד. וכי בספר הנעתק וממנו צ״ל: שאי אפשר. תחת: שאפשר-אפשר?