Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 26

פרוזדור 26 ל) בשער י״א: כל מה שימצא לדבר מה עכ״ל. אחרי מלת: מה צ״ל: תמיד, כי אך לעמת: תמיד. יתכן לאמר: וכן כל שימצא על הרוב נאמר עליו נם כן. וכן כבאור הרמבמ״ן (אות א׳) כתוב ולגזור אומר על כל מין שימצא לדבר מה תמיד הם בעצמות עכ״ל. לא) שם; ואין החתיכה בלבד מהעור כן עכ״ל. מלת: בלבד צ״ל אחרי מלות: הנה הוא סוף בכה. לב) שם: ולא יתואר בשם ההעדר כי אם אשר מטבעו שימצא לו הקנין ההוא הנכחי להעדר ההוא כי אנחנו לא נאמר בכותל שהוא סכל ולא עור ולא אלם עכ״ל. על הלמוד ההגיוני הלוה הטבעו אדני מאמר חז״ל: אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות. דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתן במצה. יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון (פסחים ל״ד, אי). הן גם הלחם לא יתואר בשם מצה אשר הוא העדר קנין החמוץ בי אם אשר מטבעו שימצא לו הקנין ההוא הנכחי להעדר ההוא. והראיה מסמיכות מצה לחמץ הוא אך להרבות עצמח להלמוד ההגיוני. שית לבך לדבר הזה וחכם ללכת לאור ההגיון גם בענינים תלמודיים. לג) שם: הוא אשר נקרא ההצטרפות. ואולם הענין אשר יקרא אותו מדקדק הערב הסמוך כנער ראובן וכוי הנה נקרא השם ההוא נוטה עכ״ל. בסוף השער הזה לא נמנה נם שם הסמוך נם שם הנוטה בבין השמות המפורשים בו. מח זה? ועל מה זה? אנכי שפוט אשפוט. כי אחרי מלות: הוא אשר נקרא ההצטרפות צ״ל: והוא אשר יקרא אותו מדקדק הערב הסמוך. ויתר הדברים מן: כנער ראובן. עד; וכמו שנאמר הס ט״ס. והא לך קורא משכיל! ראיה ברורה על קריאת מדקדק הערבי את: ההצטרפות. בשם: הסמוך מספר עולם קטן אשר באו בו מלות ומליצות ערביות. כי בצר 7 כתוב. והחומר נאמר דרך סמיכות לצורה והצזרה דרך סמיכות לחומר וכוי דרך סמיכות וכוי דרך סמיכות עכ״ל. וכן בצד 9 : ולא יהיה נושא מבלי מ ש ו י [צ״ל: נשוא] מפני שזה דרך הסמיכות עכ״ל. ובצד 11: אי אפשר למקיף מבלי נקודה כאשר הנקודה לא אפשר מבלי מקיף. שזה מדין הסמיכות עכ״ל. ובצד 16: וענינו שהוא: סמוך לפי שאין מקום מבלי מתקומם ואין מתקומם מבלי מקום עכ״ל. ובצר 69: שאין מין אלא שיש תחתיו נוע ואין נוע אלא שיש עליו מין. שזה מדרך הסמיכות עכ״ל. (יעוץ ע״ז הגהותי והערות׳ על הספר הזה) ובצד 52 מן הערבים והסמיכות עכ״ל. בכל המקומות האלה השתמש המעתיק בלשון: סמיכות. תחת לשון: הצטרפות.