Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 27

27 פרוזדור לד) בשער י״ב: כמו שנאמר שעליית השמש והירח קודמת מאור היום עכ״ל. ת ח ת: ו ה י ר ח. צ״ל: במזרח. כאשר יעיד הענין. ולשון האמונה הרמה. (מאמר א׳ פ״ב): עלה השמש והיה היום. לד.) כשער י״ג: מאמר הרכב הרכבת באור ותני פרוש חבור ותני עכ״ל. ג׳ המלות האחרונות יתרות וצריך להסירן. לו) שם: אלה הם שמות נרדפים עכ״ל. יע״ז בפי׳ הרמבמ״ן: וידוע תדע שאף אם אמרנו שהשמות הללו ודומיהם הם שמות נרדפים. אין כוונתו שיהיה הנרצה בהם דבר אחד לנמרי ושלא יהיה שום הבדל בין הוראת השם האחד לשם הנרדף עמו וכוי כי שמות נרדפים כאלה לא ימצאו בשום לשון כי אם מעט מזעיר. וכ״ש בלשוננו הקדושה אין ספק שלא הונחו בה שמות מתחלפים לכוונה אחת לנמרי. ובודאי יש בהם מן החלוף אם בחוזק ורפיון וכוי עכ״ל. כן הוא דעת רו״ל.-יעוין ב״ק (ב׳, בי): פתח בנגיפה וסיים בנגיחה לומר לך זו היא נניפה זו היא נגיחה. מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף? אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף עכ״ל. ופי׳ רש״י (ד״ה כתיב כי יגח): אית ליה מזלא ואינו נוח להמיתו בנגיפה דהיא דחיפת קרן מעט אלא בנגיחה בכת עכ״ל. הנה •עיניך רואות אשר יש חלוף בין נגיחה לנגיפה בחוזק ורפיון גם כי הם שמות נרדפים כאמור: וו הוא נגיפה וו היא נגיחה. לז) שם: וכשם שהכותב הנאמר על הכוכב ועל בעל חי ר״ל על הכוכב המדברי והכוכב הימי והכוכב השמימי עכ״ל. הוא משובש מאד. וכצ״ל: וכשם הכלב הנאמר על הכוכב ועל בעל חי. ר״ל על המדברי והכלב הימי והכלב השמימי. והכלב המדברי הוא כלב היבשה הידוע. ויוכל היות אשר אנשי ארץ המחבר לא גדלו כלבים ולא היו בישוב כי אם במדבר כאנשי ארץ טירקייא. ולכן יקראו: המדברי. והכלב הימי הוא הנזכר במסכת כלים (פי״ג, מי״ג): וכל שבים טהור חוץ מכלב המים עכ״ל. והכלב השמימי הוא הכוכב הנקרא: ה ו נ ד ם ש ט ע ר ן. וידוע מספרי תכונת השמים. כי יש בשמים שתי צורות (שטערנבילדער) אשר אחת נקראה בשם: הכלב הגדול (דער גראסע הוגד) ויש בה י״ט כוכבים ואחת בשם:הכלב הקטן (דער קליינע הוגד). והיא מחוקת שמונה כוכבים. לח) שם: ושם הכוכב הנאמר על הכוכב ועל העשב עכ״ל. העשב הזה הוא אולי העשב הנקרא בשם: שטערנבלומע. אםטער. עססערליין. לט) שם: ובשם ההוא ראיה על כל אחת מהעצמיות ההן עכ״ל. תחת: ראיה. צ״ל: הוראה.