Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 28

פרוודור 28 מ) ש ם: או במץ מטיט הערוד עכ״ל. השתבש מאד. וצ״ל: או מן ט י ט היוצר. וטיט היוצר הוא לשון המשנה (מקואות פ״ט, מ״ב). יעוץ שם. מא) שם: ודמיון וה קראם הנדיבים עכ״ל. במ״ע המגיד (שנת י״ט נו. 49 מאמר מסע בריטניא אשר לירידי הרב החכם הגדול מו״ה ב״ג מפאריז) מובא ממלות ההגיון כתב יד הנוסח האמתי: קראם הנדיב ים (ב׳ מלות) תחת: הנדיביב (מלה אחת) ובעל המאמר פירש שם את הנוסח האמתי הלזה בדברים האלה: והשאילו לו שמות וכוי וכן לאדם עשיר ונדיב לב קראו לו: ים! והורגלו במליצה הזאת מליצי הישמעאלים ומליצי ישראל, ותמצא בזה בראש ספר תחכמוני שקרא לאדם גדול ונדיב: ים הנדיבות עכ״ד. מה יקר לי המטמון הזה אשר גלה בעל המאמר -דעי כאח לי משנים רבות) לעיני השמש! כמה זבחי תודה עלי לזבוח לו בגללו! יואל נא לשום גם יתר הנוסחאות האמתיות אשר במלות ההגיון כ״י נגד השמש. יעשה נא זאת למעני ולמען אנשים כגילי ונפשנו תברכהו עדי עד. מא) שם : ומהם השם הנעתק והוא שיהיה שם שעיקר הנחתו בשרש הלשון יורה על ענין מה, ואחרי כן ילקה בעבור דמיון מה בין שני הענינים או בלתי דמיון ויורכב וכוי עכ״ל. המאמר הוד, נלקה בחסר וביתר ושבוש. וכצ״ל: והשם הנעתק הוא שיהיה שם ובו׳ ואחרי כן ילקח לענין אחר. בעבור דמיון מה בין שני הענינים וירכבוכוי. מב) שם: כהשם תפלה אשר הוא בשרש הלשון שם הבקשה ואחייב נעתק אל ענין מיוחד בצורה מיוחדת עכ״ל. וע״ז בפי׳ הרמבמ״ן (ד״ה ענין מיוחד): אל הבקשה מאת האל יתברך בצורת י״ח ברכות. כי כ״מ שאמרו תפלה סתם כיונו אל י״ח ברכות עכ״ל. בפסיקתא ווטרתא (פרשת ואתחנן ד״ה ואתחנן כיון שראה משה) כתוב: דע כי בהרבה ענינים נקראת תפלה. ובלם אפשר בגבוה ובהדיוט כמו תחנה ובקשה שהאדם מתחנן ומבקש מחברו. אבל לשון תפלה אי אפשר אלא בבורא עכ״ל. ולפ״ז גם בשרש הלשון לא הונח שם תפלה כי אם על ענין מיוחד הוא הבקשה מאת האל יתברך. ולא נוכל לאמר רק שרז״ל העתיקוהו אל צורה מיוהדת היא י״ח ברכות. מג) בשער "יד: והענין השני הוא המשכיל עצמו עכ״ל. תחת: המשכיל ע״ל: המושכל. מד) שם: שזאת המלאכה אשר הניחה אריסטוטלום עכ״ל. כן בספר הרקמה (צד 3); כמו שאמר אריסטוטלוס בעל חכמת ההגיון עכ״ל.