Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 33

33 פרוזדור ג׳ באור מאמר: ומנעו בניכם מן ההגיון. עתה אדברה כמעט רגע על אודות ההגיון עצמו. בברכות (כ״ה בי) כתוב: ומנעו בניכם מן ההגיון עכ״ל. ופי׳ רש״י: מן ההגיון. לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא לשון אחר משיחת ילדים עכ״ל. ובערוך (ערך הגי א׳): ובברכות פרק תפלת השחר בגמרא ר׳ נחוניא. בן הקנה "ובחלק בענין סנחריב" (גם ביוחסין השלם אשר אביאו הלאה כתוב כן וכחלק אשר לפנינו אין שמץ מני: מנעו בניכם מן ההגיון) מנעו בניכם מן ההגיון. פירוש מפתרון פסוק כצורתו עכ״ל. ובהקדמת הערוך השלם מובא מיוחסין השלם (קכ״ד בי) כדברים האלה: ואכתוב בכאן מה שפירש רב צמח גאון מנעו בניכם מן ההגיון מלהגות במקראות שהן נוטין למינות [יעוין מדרש קהלת (פסוק מה יתרון לאדם): בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו "דברים מטין לצד מינות" עכ״ל] וכוי יש מפרשים ההגיון כפשוטו חכמת ההגיון. ואמר מנעו בניכם ולא עצמיכם. אבל בפרק חלק גראה כפירוש רב צמח גאון עכ״ל. ויש מפרשים הנזכר רמו אל ר׳ יעקב בר אבא מרי בר שמשון ב״ר אנטולי. כי בהקדמת המעתיק השאלות והתשובות על מבוא מאמרות ומליצות לההכם ״מרשילייו״ (צד 5 הוצאות, יעללינעק וויען תרי״ט) כתוב: ולא עליו [על ההגיון] אמרו ז״ל פרק תפלת השחר ומנעו בניכם מן ההגיון וכוי לא כאשר חשב מעתיק המבוא עד שהוצרך לומר בניכם לא עצמיכם. כי לקה המאמר כפשוטו עכ״ל. העיר יעללינעק על מלות: "מעתיק המבוא": הוא ר׳ יעקב בר אבא מרי ב״ר שמעון בר אנטולי אשר העתיק באורי אבן רש״ד לספר המבוא לפורפוריוס מערבי לעברי. והוא פירש מנעו בגיכם מן ההגיון כמו שכתב כאן הר׳ אברהם שלום בהקדמת ספרו המלמד כוי עכ״ל. ויש לנו אפוא המשה פירושים שונים על מאמר: ומנעו בניכם מן ההגיון. א). מר׳ צמח גאון. ב) מבעל הערוך. ג׳ ודי) מרשי" הי) מרב יעקב מר אבא מרי מעתיק המבוא. וכלם לא יבאו כשמן בעצמות האוהבים אך מישרים ושונאים תכלית שנאה כל לחץ ודחק הן כל אלה לחוצים ודחוקים במאד מאד ואינם מתאימים עם המפורש על פיהם. נבחון נא אותם אחד לאחד. הנה ר׳ צמח גאון פרשהו: מנעו בניכם מלהגות במקראות שהן נוטין למינות. איככה מורה: "הגיון׳, לבדו בלי לדת דבר אחר על ההגיון במקראות שהן נוטין למינות? איכבה מרומו בו לבדו הגיון לגנאי? הלא יש ויש הרבה: "הגיון" אשר הם לשבח. כמו: והגית בו יומם ולילה (יהושע א׳, חי). ובתורתו יהגה יומם ולילה (תהלים א׳, בי). ולשוני S 1884