Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 35

35 פרוזדור ע״ז כל חכמי המוך האמתים• יעוין ספרי החנוך אשר להם. וגם אני צריך לאמר בניכם לא עצמיכם• אך הלמוד הוא קודם לעיון כדעת רבא הנ״ל. וכעין זה התבאר בספר מינים ועוגב (צד 83). והנה בספר הברית (ח״א מאמר כ׳ פ״ה) כתוב: וכאשר אמר ר׳ אליעזר לתלמידיו "בפירוש" (ברכות דף כ״ח ע״ב) ומנעו בניכם מן ההגיון, וזה הוא דרכי מופת הנקנה הנקרא לאגיק עכ״ל. תא חזי מה נקרא בספר הזה: "בפירוש" דבר אשר לפי דעת רב צמח גאון ובעל הערוך ורש״י והרב החכם הגדול ד אברהם שלום ובעל עין יעקב לא יוכר ולא יפקד שמה. ד תועלת הגיון.־ ׳־■ הנה כבר הראתי מהקדמת המעתיק השאלות והתשובות על מבוא מאמרות ומליצה לההכם מרשיליי. כי היא מועילה "להשכיל להיטיב העיון בחכמת התלמוד." וכן הכותב בעין יעקב כתב על מאמר: ומנעו את בניכם מן ההגיון: ואין ראוי לחשוב שפירוש מן ההגיון נאמרה על חכמת ההגיון. כי הלא היא "חכמה מפוארה גם לתלמוד תורה" עכ״ל. ועוד לפניהם כתב הדז״ה בעל המאור בספר הצבא: ונ#אר בחכמת הדבור [הוא מלאכת ההגיון] שהוא מאזני כל חכמת הדבור [äWp2 לקורא נבוב' לדעת. כי מלת: הדבור פה הוא ט״ס. וכי תחת. "חכמת״.יצ״ל: "חכמה. והוא אחד עם הכתוב במלות ההגיון (שער י״ד): הוא כלי לחכמה. אמרו שלא יכשר ללמוד או ללמד כל דבר כי אם במלאכת ההגיון עכ״ל]. ובה מתברר מה הם האישים שהם הפרטים, ומהו המין השפל, מהו המין הגבוה, ומהו שם העצם, ומהו שם המקרה, "והרבה נמצא בדברי רז״ל ובדקדוקיהם על דרך החכמה ההיא" עכ״ל. והרב בעל מדות אהרן באר על פיה י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן. והחכם ר׳ משה חיים לוצאטו באר על פיה בספרו הקטן: "דרך תבונות" יסודות הפלפול הישר ושרש המשא ומתן שח התלמוד. ואני בארתי למעלה ג׳ ענינים תלמודיים על פיה. יעוין סי׳ ו׳ וסי׳ ל״ב. ובספרי משלוח מנות בארתי היטב על פיה מאמר: כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו יעו״ש ופה אבאר על פיה ענין: "ספיקא דאורייתא לחומרא. וספק ספיקא דאורייתא לקולא". וענין: "כתותי מרכתת שיעוריה". ב אור הראשון כזה: א) גדר הספק הוא: מבוכת הנפש במהות דבר מה, ההוא כן או כן. החזק הוא הרפה, הטוב הוא, אם רע. ועוד כאלה.