Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 11 (1884)
- Issue
- 1 (1884)
- Date
- 1884-01-01
- Page
- Seite 40 (sequence 174)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/2572068-2572085-2572086--2179-2574325- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פרוזדור 40 ד.) לספר הזה אשר כוונתו לחברו עכ״ל. תחת: "כוונתו לחברו" צ״ל: "כוננתי לכבודו". ור״ל לככוד אלהינו הנזכר לפני זה. ו) הודעת סבת נפילת הספקות לבני אדם בדרושיהם ואופני הסרתם עד שתשלם הגעתם אל הדרוש ושלוט קצתם על קצתם עד אשד קיימו אותו אמתות עכ״ל. צ״ל: עי־ שתשלם הגעתם אל "הדרושים" (לשון רבים, ככתוב קודם. "בדרושיהם") "ושלוב" קצתם אל קצתם (כמו: "משלבות" אשה אל אחותה. שמות כ״ו, י״ו_) ועד אשר "יקיימו אותם" אמתות. ור״ל עד שתשלם הגעתם אל ידיעת כל דרוש ודרוש בפני עצמו ואל ידיעת חבור דרוש אל דרוש להוליד מהם דרוש שלישי, ועד שיחשבו את הדרושים לדברים אמתים ומזקקים מכל ספק. 1) ובאלהים אעזר לגלותם מעלי ובו׳ כאשר שאל אותו הפיח באמרו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך עב״ל. תחת: "ובאלהיס אעזר לגלותם" מעלי. צ״ל: "ואלהים יעודנו דגלות עיני". ועד נאמן ע״ו הוא הראיה מפסוק: "גל עיני". ח) משרשי הראיות והטעם ולא מסעפותם לבעבור יקרב ובו׳ עב״ל• אין כל ספק, בי מלת "והטעם". צ״ל אצל מלת: "לבעבור". ור״ל והטעם ע״ז הוא לבעבור וכוי. ט) ל בעבור יקרב דרכו ויקל טרחו ויישר למודו ויגיע בו מבקשו אל הצדק והאמת כמו שאמר ההכם על החכמה כשהיא קרובה אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב (משלי בי, טי) עב״ל הראיה מפסוק: או תבין לא אבין, ואולי אין הראיה כי אם מצרוף הפסוק הזה עם הפסוק הבא אחריו: כי תבוא חכמה כלבך ודעת לנפשך ינעם. אשר שעורם לפי דעת המחבר היא: לא תבין צדק ומשפט וכוי רק בבוא החכמה כמים בקרבך וכשמן בעצמותיך והדעת ינעם לנפשך. וזה לא יתכן אך בהיותם קרובים וקלים ובלתי אחוזים בסבכי הראיות הנבוכות. הן אם אינם בכה יקשה מאד בואם אל חדרי לב וקרב, וישארו נצבים ,על דלתי שפתים, ולא ינעמו לנפש אך הם עליה לטורח. וצע״ג: י) המושכלות מפני שהיו יסידותם מושמים על המוחשים, והיו הדברים המושגים בחוש נופלים בהם הספקות בא׳ משני הסבות וכוי ג״כ הדברים המושכלים יפול בהם הספק לאהד משתי הסבות האלה עכ״ל. אם שתי סבות הספק יכולות להיות במושכלים כבמוחשים למה לנו אפוא ההקדמה:? "המושכלות מפני שהיו יסודותם מושמים על המוחשים והיו הדברים המושגים בחוש נופלים בהם הספקות בא׳ משני הסבות"? מה תועיל ומה תסכן לנו? מה לגו לדעת כי יסודות המושכלות מושמים על המוחשים אם גם בלעדי זה תתכן היטב נפילת הספקות במושכלים? מי יתן לנו מגיד צורך ההקדמה ההיא?