Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 41

41 פרוזדור יא) ויהיה רחוק מבקשתו אז בענין היאוש עכ״ל. תחת: "נענין היאוש״. צ״ל: "יותר מבענין הראשון". ור״ל או יהיה יותר רחוק מבקשתו מבענין הראשון אשר אין בו כי אם סבה אחת. יב) ואמר החכם בראשונים מן הנוכרים. יורע מבין (נחמיה " כ״ט) עכ״ל. אין וכרון לראשונים האלה עד עתה. ווה יורה ברוד, כי מגרעת נתנו המעתיקים לספר הזה. וכי לא בא אלינו כאשר יצא מעט המחבר. יג) עד שיקרה לו האמת או ימצאהו ולא ירגיש בו עכ״ל. מה בין: שיקרה לו. ובין: ימצאהו? ונראה לי ברור, כי תחת: "שיקרה". צ״ל: "שהשקר". ור״ל לפעמים יחשוב על השקר שהוא האמתי ולפעמים ימצא את האמת עומד לפניו ולא ירגיש בו. והוא כעין הכתוב למעלה: כאדם שמבקש את ראובן ונסתפק לו באחר מבי דברים. אם בעבור שאין יודע אותו ואפשר שיהיה לפניו ולא יכירנו, או שיהיה זולתו ויחשוב שהוא הוא עכ״ל. ומ״שפה: שהשקר לו האמת, הוא כנגד הכתוב שם: או שיהיה זולתו ויחשוב שהוא הוא• ומ״ש פה: או ימצאהו ולא ירגיש בו. הוא בנגר הכתוב שם: ואפשר שיהיה לפניו ולא יכירנו. וכן כתוב למטה: אומר השקר וחושב שהוא אמת עכ״ל. יד) ואם יקח ממנו פחות ממה שהוא חייב לו נם הוא חושב שהונה אותו עכ״ל. מלת: גם עודפת, והיא בלי ספק ט״ם, וכונת המאמר היא: ולפעמים יקח המלוח מן הלוה פחות ממה שהוא חייב לו, והוא חושב שהוא הונה עוד את הלוה, בעבור שאיננו יודע כמה זוזים יש לו אצל הלוה. * ט1) ברצוי עצמו והוא אינו בקי במלאכת הרצוי עכ״ל. "רצוי" הוא מלשון חז״ל. הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני "להרצותך (סנהדרין ס״א, אי). והוא ענין מנין וחלוף מעות. טז) וכבר דמה הכתוב רצוי דברי הצדק ברצוי הממון באמרו כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט, ושם אשר ידיעתם וכוי כאשר יאמר לב רשעים כמעט עכ״ל. מן: באמרו עד: ושם היא שפת יתר, וצריך להסירה מעל הספר, כי ב׳ חלקי הפסוק מובאים אח״ו. יז) "בהקדמתו" כסף נבחר לשון צדיק עכ״ל. לפני בהקדמתו צ״ל: "כאשר אמר" ובהקדמתו ר״ל בראשית הפסוק. יח) ואמי דור ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד עכ״ל. יסוד הראיה הוא אך בסוף הפסוק: כי למשפטיך יחלתי. ויחלתי הוא כמו: הן הוחלתי לדבריכם המובא לפניו. יט) ומהם מי שלא מתאמת אצלו ומחזיק כה והוא אומר השקר וחושב שהוא אמת עכ״ל. צ״ל: ומהם מי שהוא אומר השקר וחושב