Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 43

43 פרוזדור הטבעי כי מני רחם כי אם כפי מה שידע מכונתי במה שבקשתי מד׳ הוא שיתן לי מפיו חכמה יותר ממה שהוא בטבעי ותולדתי, ודי הקרוב לקוראיו באמת יוסף להם מתן על מתן הטבע. כה) או מלה מסופקת שישיבנה אל הישרה עכ״ל. תחת: הישרה. צ״ל: "הברורה" כי אין הפך: מסופקת. רק: ברורה. כו) אע״ם שהכסילים חומלים על סכלותם עכ״ל. תחת: אע״פ. צ״ל: ע"ד. והוא ר״ת: על דרך ור״ל כי חמלת החכמים על החכמה היא על דרך חמלת הכסילים על הסכלות. כז) ויכוין בו כוונתו ויעזוב התואנה והערבוב עכ״ל. תחת: "כוונתו" (בוא״ו בסוף). צ״ל: "כוונתי (בידר בסוף), ור״ל ויכוין בו לשם שמים כאשר התכונתי אני בו. ותחת: "והערבוב". צ״ל: "והריב". כח) ויעמוד הטוען בשקר עכ״ל. לשון: עמדו'לא ענו עוד (איוב ל״ב, ט״ז). כט) ותמעט קנאת קצתם בקצתם אל עניני העולם עכ״ל. ירמוז בזה אל מקנאיו יעוין ספור ר׳ נתן הבבלי אשר בס׳ היוחסין, וספר הקבלה להראב״ד. ל) כאשר היו צריכים בחלק הבריאה עכ״ל. תחת: "בחלק הבריאה". צ״ל: "בחוק הברואים" ככתוב אח״ו: היה יוצא "מחוק הברואים". לא) תחילנד, מדברים מקובצים עכ״ל. מלת: "תחילנה" עודפת. כי כבר כתוב לפניה: "שתחילנה" ותחת: "מקובצים". צ״ל: "מסופקים" כאשר יורה כל הענין. לב) אינם מניחים לוקק אותם עכ״ל. ר״ל אינם מניחים ושובתים מלוקק אותם, וכן הבונה במ״ש למטה: ולא זז לוקק אותם. לג) ובענין ההתחלה יהיו הספקות וכוי עכ״ל. תחת: "ובענין." צ״ל: ״ובעיון״. וכן צ״ל הלאה. תחת כל לשון: ״ענין״ כאשר יורה ט״ש: וכן כל אשר "יעיין" האדם "ויסתכל". ותחת "ההתחלה" יותר יתכן להעתיק: "הראשון" ע״ד: השני, השלישי, וכוי. לד) שכל אות נפרדת מהם לא יועיל על דבר עכ״ל. תחת: "יועיל. צ״ל: "יורה" ככתוב אח״ו: כשהם נפרדים "כשיורד על יותר. לד.) שיהיו שתי מלות או מלה ושם או יותר מור. עכ״ל. תחת: מלה ושם. צ״ל: "מלות שלש". לו) כי הוא מקום שיגיע במחוברים האלה עכ״ל. תחת: מקום. צ״ל: מקוד,. לו) ראוי כאמרך האש חמה עכ״ל. כן דרך ר׳ יהודה אבן תבון לכתוב: ראוי תחת אשר יכתבו אחרים: "הכרח או: "מחויב" עיין העתקתו את ס׳ תורת חובות הלבבות (שער ב׳ פ״ד.) והעתקתו את ם׳ הרקמה).