Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 11 (1884)
- Issue
- 1 (1884)
- Date
- 1884-01-01
- Page
- Seite 44 (sequence 170)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 70% known words query
- IRI
…/2572068-2572085-2572086--2175-2574321- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פרוזדור 44 לה) יוציא ממנו מה שמחייבו בקצת הדרך אשר אני עתיד לבארה עכ״ל. תחת: "בקצת". צ״ל: "באמצעות". לט) אבל הנמנע ימנע בו כל הדומה בדבר אשר נגור בועכ״ל. ר״ל ימנע בו כל הענינים הרומים אשר גזר למבראשונה על הדבר ההוא. מ) ומשבשים אותו קודם העיון בו והסיר כל אחד ואחד מהם עכ״ל. הה״א אשר במלת: "והסיר" הוא קמיצה. כי הוא מקור. מא) לא תהיה ביניהם מחלוקות ולא ערבות עכ״ל. תחת: "ערבות צ״ל: "ריבות". ובמקצת דפוסים כתוב: "ערבוב". והנכון הוא כהנחתי. כי כן יניד עליו רעהו: "מחלוקות". מב) אל ישיב הכסיל או הקץ חטאו אל הבורא יתברך הוא הטוב אלה הספקות סכלותו וקוצו ועצלתו בהם עכ״ל. תחת: "הוא הטוב". צ״ל: "שהוא הסב". ולפני מלת: "סכרותד. צ״ל: "אך על". ור״ל אל ישית הכסיל או הקץ חטאו על הבורא יתברך באמרו כי הוא הסב אלה הספקות. אך ישית חטאו על סכלותו וקוצו ועצלותו בהם, כירקמעמהם נסבו אלה הספקות. מג) אנחנו צריכים לבאר מה הוא האמונה: ונאמר כי היא ענין עולה בלב לכל דבר ידוע בתכונה אשר הוא עליה. וכאשר תצא חמאת העיון יקבלנה השכל ויקיפנה, ויכניסנה בלבבות, ותמזג בהם, ויהיה בהם האדם מאמין בענין אשר הגיע אליו, ויצניעהו לעת אחרת עכ״ל. תחת: "בלבבות" ותמזג "בהם" ויהיה "בהם". צ״ל: "בלב" ותמזג בו (בתוך הלב) ויהיה "בה" (בחמאת העיון אשר נכנסה בלבבו ונמזגה בו). עתה קורא משכיל! התבונן נא על כל המאמר הזה, וראה והביטה מה ספון בו. חדש לא שמעתהו מאז! ונצור לא ידעתהו מתמול שלשום! והוא, כי האמונה היא מאוחרת גם בזמן גם בטבע (יעוץ מלות הגיון שער י״ב) להעיון, הפך דעת כל החכמים אשר ראית דבריהם. הן לדעת המחבר אין האמונה כי אם שמירת הענין המושג ע״י העיון עד עולם בלב. והשמירה הזאת הוא כעין שמירת הדבר החקוק עלי ספר בעט ברול ועופרת לעד. כי העיון הוא מחוקק, והלב הוא הספר אשר בו יחוק חקקי דעת, והאדם הוא הקורא בו. ויש אדם אשר ישותו לנגדו תמיד ויקרא בו אין הפגות. ויש אדם אשר אך לעתים מזמנות יקרא בו. אולם ישאהו תמיד בחיקו ומדי זכור יזכרנו ישימהו למאור פניו ויתבונן על הכתוב בו. ושמירת חקקי העיון לנצח בלב היא האמונה. ופעם תלוה עליה גם קריאה תמידית ופעם אך נשיאה תמידית בחיק כנ״ל• ואל הפעם האחרונה רמז המחבר באמרו: ויצניעהו לעת אחרת. ור״ל לפעמים יצניע את הענין אשר השיג ע״י העיון לקרא בו לעתים מזמנות כנ״ל. והשמירה התמידית ההיא לא תתכן כי אם בהיות השגת העיון ברה