Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 46

פרוזדור 46 חניון (שער חי: ,המוחשיים" והנקרא פה: "מדע השכל". נקרא שמה: ,המושפלות הראשונות". והנקרא פה: "ההגדה הנאמנת" נקרא שם: "המקובלות. ותחת: "המפרסמות" הכתוב שם: כתוב פה: "ידיעת מה שהכרח מביא אליו. מט) שהצדק טוב והכזב מגונה עכ״ל. המעתיק לא דקדק פה כראוי. הן טוב ומגונה אינם דבר והפכו, כי אם: טוב ורע. ומשובח ומגונה. ואולי נשמטו פה דברים אחדים ע״י המעתיקים. ויעוין מלות הגיון (שם). נא) שהוא מונה המוחשים המודחקים מן העצבים ומשים אותם חמשה וכוי כאמרו פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו. והחמשה הם החושים עצמם וכוי והאחר הדבור. כאמרו לא יהגו בגרונם. והוא כלל הדבור בעל השמות וכוי עכ״ל. נשגב לא אוכל לו מבי פנים. 1) כי חוש הטעם חסר בזה ואין אפוא בו חמשה רק ארבעה. 2) כי העדר הדבור הוא במאמר: פה להם ולא ידברו. ומאמר: לא יהגו בגרונם מורה רק על העדר קול צפצוף והמיה. יעוין באורי הפסוק ההוא וספרי שרשים. נב) וכאשר אמר לנו מדע השכל עכ״ל. תחת: "וכאשר אמר". צ״ל: ״ואחרי כן אמת״. ככתוב אח״ז: ואחרי כן אמת" לנו המדע ההכרחי. נג) ובטול מה שדוחה המוחש באמרו: טורף נפשו באפו הלמענך תעזב עכ״ל. לא אדע דעתו כבאור הפסוק הזה. ולכן לא אבין את ראיתו ממנו. נד) אוון מלין תבחן וכוי וכוי עכ״ל. עיין הלאה (מאמר א׳ סוף הדעת העשירי): והספרים כבר חברו הידוע אל המושכל ואל המוחש ואל הטבע, באמרו אזן מלין תכהן וכוי עכ״ל. וצע״ג. נד.) מדע החוש כל אשר יפול הושגו האמתי בדבוק אשר בינינו ובינו עכ״ל. צ״ל: מדע החוש כל אשר יפול עליו חושנו בדבוק האמתי אשר בינו וביגיו. ור״ל כל מוחש אשר יפול עליו החוש ע״י הדבוק והקירוב אשר יש בינימו. נו) בשכלנו הנצל מכל פגע עכ״ל. הלשון הזאת נמצאה גם בם׳ תורת חובות הלבבות (הקדמה) ור״ל שכל בריא אשר לא קרהו אסון ופגע המשחיתים אותו. נז) בצורות אשר ראה האדם וחייבו עצמם זה וכוי מעניני היום מחולף עכ״ל. תחת: ראה. צ״ל: יראה. ותחת: "עצמם". צ״ל. "לעצמם". ותחת: "מחולף". צ״ל: "החולף". נח) מפני המסך הגובר על המזג עכ״ל. לשון קשה. וענינה