Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 47

47 פרוזדור הוא: התגברות טבע אחד ק הלחיות הנמסכים בקרב האדם על טבע האחרים והשחתת המזג השוה אשר היה בינימו. גט) ההכרחיים מהמדעים כאשר "ישיג הושגו" בדברים אחרים עמו עכ״ל. צ״ל: המדעים ההכרחיים כאשר "גשיג במוחש" דברים אחרים עמו. ם) מפני שא״א בלתי המוחש ההוא וא״א בלעדיהם כלם עכ״ל. צ״ל: מפגי שהמוהש ההוא א״א בלעדיהם כלם. ויתר המלות ט״ס. סא) "כשאנחנו" רואים עשן שנאמין עכ״ל. לפני מלת: שנאמין צ״ל: "אנחנו חייבים". בכתוב למטה אצל שמיעת קול אדם. סב) המזון נכנס בבטן בעל חי מוגשם עב״ל. למלת: "מוגשם" אין שחר. ואולי הוא ט״ם. סנ) שיש בהם כה מושך עכ״ל• תחת: "בהם". ע״ל: בו והוא הבעל חי הנזכר קודם. סד) וכאשר יהיה המוחש לא יתום עכ״ל. מלח: "יהיה" ט״ס. סד.) המחנות השמנה ועשרים אשר השגנום וקראנו להם שמות עכ״ל. ראה שמות בל מחנות הלבנה בם׳ כלי נחושת להראב״ע (שער כ״ו). סו) מתחלפת הליכתו ורחבו עב״ל. מלת: "ורחבו" ט״ס. סז) "והפשוטה" והפוסקת עכ״ל. מלת: "והפוסקת" הוא פה ט״ס. כי אח״ז כתוב: עד שהגענו לידיעת הצורה הפוסקת. (סח) וביון שבארנו איך יהיה המדע ההכרחי צריך שנזכיר מה שישמרהו מן ההפסד והוא שרוב מחלוקות בני אדם והתחלפות דאיותיהם בו וממנו עכ״ל. הוי״ו אשר בראש מלת ״וממנו״ יתרה והבונה היא: שרוב מחלוקות בני אדם והתחלפות ראיותיהם בהמדע ההכרחי הוא אך מן ההפסד הבא בו. סט) שיהיה זה אד עולה מחלק אישיי עומד עכ״ל. תחת: ״איש״״. צ״ל: "אשיי" ור״ל אד עולה מחומר אשיי (פייערשטאף) הנמצא באויר ועומד ברקיע השמים רבות בשנים. ע) כי כל דבר חשוב שמור באמצע עכ״ל. בעין זה אמרו חז״ל: הגדול באמצע (ערובין נ״ד, ב׳). עא) וכבר התישר לנו שנחשוב זה לארם השוכן בארץ אשר הוא באמצע הכל עכ״ל. מלת: זה יתרה. ומלות: שנחשוב לאדם ר״ל שנחזיק את האדם לדבר חשוב ולא את האש. והאדם הוא באמת באמצע הכל. עב) וכשיאמר,אומר האמנתי בכך הקשה על המוחש עכ״ל. קריאת מלת: "האמנתי" הוא ככה: "האמנתי" ואולי צ״ל תחתיה: "אמונתי".