Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 48

פרוזדור 48 עג) נדון בגבול שבשני המוחשים עכ״ל. תחת: "בגבול"• צ״ל: ״בגדול״. ככתוב למטה: "הגדול" שבהם יותר ראוי לראיה. עד) כמו שחשבו ני הדברים כלם הוחלו מן המים עכ״ל. ר״ל כי חמים היו היסוד הראשון לכל הדברים. והוא דעת החכם היוני טהאלעס. ובעל תד״א!ה״א, פי״ח). עה) כי ב״ה מיסוד לח, ועזבו מה שהם רואים אותו מהגרת המים מהתוכו לא יתכן שיהיה שרש, כי לא יעמוד בעצמו עכ״ל. מלת: "אותו". יתרה ותחת: "מהתוכו". צ״ל: "והתוכם" ור״ל אלה אשר חשבו כי יסוד כל הדברים היה במים. לא חשבו ככה רק בעבור ראיתם כי יסוד כל בעלי חיים הוא בדבר לח כמו המים, והוא הורע. ולא השיבו אל לבבם, כי המים אינם ראוים ליסוד בעבור היותם 'נגרים ונתכים ובלתי עומדים וקימים בעצמם במקום אחר. עו) "כמאמר׳ אנשי הקדמות האמינו כי הדברים קדומים עכ״ל. תחת: "האמינו". (בלשון נסתרים) צ״ל: "האמינו" (בלשון מדברים בעדם) ככתוב אה״ז: שאין "אנו הרשינו". עז) ויהיה אמת גם כן מקובל, וכן נשתמש בהם עכ״ל. מקום מלת: "גם כן". הוא אחר מלת: "בהם". עח! העיון בידיעות ודקדוקים עד אשר נאמין אותם כפי מה שיתבררו במלאכת השיעור ויתישבו עכ״ל. מקום מלת: עד אשר נאמין אותם הוא לפני מלת: ויתישבו. עט) כאשר סוברים עמי הארץ שבעיר הזאת וכוי וכמו שנאמר על עמי הארץ שבעירנו עכ״ל. "שבעיר הזאת" היא סורא עיר מגורי המחבר בעת כתבו את ספרו זה, "ושבעירנו" היא פיתום עיר מולדתו. פ) שמי שמת מהם לא ישחטו גמלו על קברו יביאוהו ליום הדין רגלו עכ״ל. תחת: "יביאוהו". צ־ל: יביאהו ותחת: "רגלו". צ״ל: "גמלו", ודייל גמלו יביאהו ליום הדין. פא) והרבה כזה ממה שראוי לשתוק עליו עכ״ל. תחת: "לשתוק" (בתו׳) צ״ל: "לשחוק"(בחי״ת). פ״ב). חכמי ישראל הזהירו מזה ובלבד העיון עכ״ל. תחת: "ובלבד"• צ״ל: "ומנעו" כעין הכתוב אח״ז: העיון האמתי לא יתכן "שימנעוהו" ממנו. פג) ואם ימצא הדת ויחזיק בה עכ״ל. תחת: "הדת". צ״ל: "האמת" פד) שידענו מנביאי האלהים במדע והשני שנשיב עכ״ל. מלת: "במדע". צ״ל: אחרי מלת: "שנשיב." פה) אחר שאמת להם הנבואה אצלנו עכ״ל. מלת: "לחם" ט״ס.