Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1884-01-01 · 1 (1884) · p. Seite 142

142 Recenstonen. dieselbe Schreiberin am 2. Nissan 5033 für ihren Verwandten Menachem b. Binjamin beendet'). Eine dritte Handschrift habe ich in der Gemeinde-Bibliothek zu Verona gesehen; es ist ein Siddur, der am Schluffe folgenden Vermerk hat: נשלם כששי בשבת בשמונה ימים לחדש השש׳ הוא שנת חמשת אלפים וששים ושש לב״ע על ידי פולה כת ר׳ אברהם הסופר ב״ר יואב זי״ע וכתבתי אותו לשם שלטה כני בן כבוד מורי איש החסיד ר׳ שלמה זצ״ל בר משה בר יקותיאל ני׳ע ומי שזיכני לכותבו הוא יזכני לראותו גדול בתורה ובחכמה וביראת השם ובבנים זכרים עומקי תורה ומקיימי מצות בישראל ויזכה ללמוד וללמד וכר. Aus diesem Epitaph geht hervor, daß der Gatte der Schreiberin Salomo hieß und ebenso der Sohn, der wahrscheinlich erst nach dem Tode des Vaters geboren wurde. Für den Sohn schrieb sie das Gebetbuch; in ihrer Liebe für das Thora-Stndium wünscht sie, daß der Sohn in demselben groß werde und ihm männliche Nachkommen beschieden sein mögen, die sich ebenfalls der Thora widmen. Was den vollständigen Namen des Gatten betrifft, nämlich Salomo b. Mose b. Jekntiel, so erkennen wir in ihm den Verfaffer der apologetischen Schrift, welche Güdemann S. 230 näher vorführt. In diesem Siddur findet sich das Gedicht שערי עין החיים mit der Ueberschrift: שערי עץ החיים למורי דודי רי מימן בר אברהם הרופא זצ״ל. Verf. erwähnt den Dichter, wie auch das Mahngedicht (S. 201) und weist in einer Note auf Zunz: Zur Geschichte S. 280 hin, was aber noch einer besonderen Erklärung bedurfte. Zu זז; bezeichnet nämlich dort die שערי עץ חיים als ein Lehrgedicht Binjamin Fantis, und zwar nach der einzigen, sehr seltenen Allsgabe von Prag, 1598. Es ist aber identisch mit dem von Zunz, Literaturg. S. 352 auf den Namen des Binjamin b. Abraham oerzeichneten *) Mittheilung Neubauers bei Kayserling, die jüdischen Frauen S. 137.