Mannheim
Compact Memory

Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1883-01-01 · 1 (1883) · p. Seite 9

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
Volume
10 (1883)
Issue
1 (1883)
Date
1883-01-01
Page
Seite 9 (sequence 203)
Language
German
Belongs to
journal issue
OCR quality
64% known words query
IRI
…/2572068-2572083-2572084--1993-2574139
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

9 שאלה ותשובה בדיני גויי אבל אם יכול להצילו בדי לא יצילו בדני אומות משום דכוד לפניהם ולא לפני גוים גם בשטרות שכותבין בהם ויכול להוציא מטנו בין בדיני ישראל בין בדיני אומות ט״מ לא יכוף אותו בדיני אומות תחילה אלא א״ב שלא יכול לטף אותו בדיני ישראל ולדגי כותבה בשטר בין בדיני אומות שלא צריך ליטול רשות לכוסו בדיני ישראל מ״מ אין דין5 מסור במשה כמו שביארנו לעיל ולא לפוסלו לעירות ולשבועה גם אין ראוי לרון עליו חיוב מלקות אע״ג רגבי מעשה דר׳ יואל ור אפרי• שכתב׳ בתשוב׳ במרדכי שר אפרים ראוי למתוח על העמוד אעפ״י שלא בפה את ר יואל רק לעשות לו די" מציגו לטימר דהתם איירי שרי אפרים עצמו לא ידע שהדין שודאי עמו אלא הוא מצפה שיוכה הוא בדין ע״כ 10 היה לו לתובעו תחלה בד" וגם אפשר שיכול לטפו בד״י ומהלך בדיני אומות הוי מרד ולכך ראוי למתוח על העמוד כלוט, להלקותו מכת מרדות אבל הכי משה בהן טוען שידע בודאי שהפשרה נעשה כך שימחול על הריבית כד ולהחזיר לו כתבו וליווא לא רצה להשליש הכתב ביד שליש והחזיק במשכונות וגם בכתב גם משה חוה דחיות שלו ודחהו בד״י במה 15 שאמר ווען דו קלומשט אויף מיך כוי כדפי׳ לעיל היה ירא משה שלא יבול לטפו בדי" כפירש לעיל וסבר כדקיימא לן כרב נחמן דעביד אינש דינא לנפשיה ולא במרד עשה שהלך לערכאותיה׳ אלא להציל את שלו בודאי בדמפורש לעיל ולא לבוני אחרת לכן אין במשה חיוב מבת טרדות. וא״ת ושמתינן ליה כמו בההוא דשותא דמסר לפרהגבנא רמלכא כד אע׳ 20 דומה דהתם הוא דשמתינן ליה צי היכי דמייתע׳ ליה ואוקי ליה לדינא מה שאין שייך הכא הילכך לא חל עליו עונשי שמתא ואשכחן נטי בכה״ג במלתא אחריתי שעשה שלא כהוגן עי" גוי ומ״מ דין מסור אין בו כמו שכת׳ בחושן המשפט בשם הרא״ש מי שאנסוהו גוי׳ להראות מטון חבירו בדלא אוקמי עילויה ונשא ונתן ביד אעפ״י שחייב לשלם כדקאמר בפרק 25 הגוזל מ״מ אין בו דין מסור והאי ודאי שלא כהוגן עשה שנשא ונתן ביד והא ראייה שחייב לשלם אעפי״ב אין בו דין מסור. הנה בארנו בטעמי׳ ובהוכחות ברורות האמנתי כי אדבר והתאמת אצלי כפי כחי ושכלי שאין במשה דין מסור בסיבה זו ומשום הכי מפני הטוב והישר והאמת והשלו׳ אני מזהיר בתוקף אזהרת׳ שבל אדם הן איש הן אשד, יחוש על עצמו 30 שלא יזלזל את משה לא במעש ולא בדבור בפסול עדות ושבועת או בקריאת מסור בעניין זה ומי משכיל וחכם יבין אלה שטוב לו זה ולבא שיחשוך שפתיו בזה שהרי מי שהוא מטור הוא רשע ומגונה יותר מרשע דחטס. ואמרינן ס״ק דקידושין הקורא לחבית רשע ירד עמו לחייו נם לא לבזוז אותו מבייש אלא גם פוגם אבותיו דטסור הוא רשע כדפי׳ 35 ואטרינן בם׳ ארבע מיתות דא׳ ר״ל דרשע בן צדיק קורא אותו רשע בן

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.