Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1883-01-01 · 1 (1883) · p. Seite 96

96 Hartwig Hirschfeld. sind. Denn an unserer Stelle ist nur von Reinheit und Unreinheit die Rede, wohin ״Berührungen" sehr wohl paffen, während von ״den Listen des Erub" erst am Ende des Paragraphen gesprochen wird. Die Lesart dieser Worte ist übrigens auch in den Handschriften unsicher, was aus den Worten Farisiols hervorgeht: ר״ל שכל מה שנקל בו אנחנו ולא נחמיר על עצמנו בהשתמש בשבתות בהעכי־ה ככחינו מחדר לחדר בלי ערוב וכיוצא מה אע״פ שיראה מה ההשתמשות דבר בלתי נאה לסי פשט הכתוב כאמרו אל יצא איש ממקומו שיראה ט!ה מניעת ההעתק רבותינו מצד הקבלה והודיעונו (I.מחדר לחדר הנה כמו שהאמנו(שהראונו בונת הכתוב בשרשים והעיון הריני יקל זה אלינו בלי ספק ביחס הקראים שדעתם מסוכרות מהם הקבלה בגבולות המצוות הכתובות או יהיה הרצון באמרו יקל שכמו זה יהיה נקלה ובלתי נחשב והגון לעשותו אצל הבלתי המקובלים ולא יסמכו בקבלה עד שיקשה להם זה ההשתמשות בלי ספק ויש ספרים כתוב בהם בערוב והרצון שאנחנו נקל בתחבולות הערוב להשתמש בשבתות בחצר יהיה בו בתים רבים מבתינו Alle diese Schwierigkeiten fallen von selbst fort, wenn man jene drei Worte als nicht hierher gehörig ausstreicht. — Für ונראה ist auf Grund des Arabischen zu lesen והוא, was in den Handschrifteil leicht verdorben werden konnte, und in dem Wortlaut ״ ואם הוא דבר שאינו נאהwemr es auch ein häßliches Ding ist," aufs Genauest dem arab. ttZyv ואן סאן entspricht. Die ganze Stelle muß demirach in der Üebersetzuug lauten: בי כל דבר ואם הוא דבר שאינו נאה וכוי (oder נקל בו על עצמנו מהמגעות(?מהמשושים. Denn jedes Ding, das wir 1ms leicht machen von den Berührungen, selbst wenn es ein häßliches Ding ist u. s. w." Ein ganz analoger Fall, wo die Uebersetzung Worte hat, die im Original nicht vorhanden sind, ist 111,65'). Es heißt da: ״Was aber die Sadducäer und Boethusäer betrifft, so sind das die Ketzer, denen im Gebete geflucht wird". Uebers. hat nach הביתוסים noch die Worte אינם כי אם מינים אפיקורסים מכחשים העולם הבא, die ebenfalls weiter nichts zu sein scheinen, als ein erklärender Zusatz eines älteren Abschreibers, in der Folge aber als Bestandtheil des Werkes selbst angesehen wurden. Die ') Cassel p. S. 284.