Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 14

14 מפענח נעלמים מפסוק וישסעהו כשפע הנ״ל. וכן בלא חלפי ובלא טופדי הוא מן: ומאומה אין בידו הכתוב שם. והליש הוא ר׳ חושיאל. כי החכמים נמשלים אל אריות. יעדן■ גטין(פ״ג א׳): משיכין את הארי לאחר מיתה. וב״מ (פ״ד ב,): שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל. 5 5) איבדין מרע את א וכד. ר״ל איככה בא הלי על איש הנושא בקרבו מרפא לכל מחלה ובלתי נחוץ לו רופא. והוא החכמה אשר כתוב עליה: רפאות תהי לשריך ושקוי לעצמותיך (משלי ג׳ ח׳). כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא (שם ד׳ כ״ב). 6) איכדין בלא ארזוב ובד. ארזוב הוא תרגום מקבת(מ״א ו׳ ז׳). 10ופי0א הוא צרור עפר. יעוץ מכות(ח׳ א׳): דשדא פיסאופירש״י: פיסא, רגב, נוש עפר עכ״ל. וכונת המאמר היא לפ״ז. איככה קטף הזמן ממנו את ר׳ חושיאל מהרה קל כהלקח רגב מאדמת עפר וקנה מאגם ועוד מבלי כל כלי משחית? וזה מורה על מותו פתאום. 7) שתן בפילוון חמר וכד. השותים במזרקי יין (עמוס ד זי) 15 מתורגם: דשתן בפי לוון דכסף חמר. וכונת המאמר היא אפוא: דעו לכם שותים במזרקי יין! כי לא תהיו עוד שכורים מיין רק מהרעה הגדולה אשר באה עתה עלי חלד הוא מות ר׳ חושיאל. והוא שאול ממליצת ושכורת ולא מיין(ישעיה נ״א כ״א) ותרגומה: דרויא מן עקא ולא מן חמר. 8) שמשא במדינחא וכד. כלא הוא לשון מניעה גם בארמית 20גם בעברית כידוע. ואוריא הוא מערב. יעוץ ערוך (ערך אוריא) בלשון פרסי שם המערב אוריא עכ״ל. וכ״ה בערך אסתנא. ובפי׳ רש״י ב״ב (כ״ה א׳ ד״ה אוריא) הובא זה בלשון: אני שמעתי כך קורץ למערב בלשון פרסי עכ״ל. ויעוץ שם תום׳ בשם ר״ת ור״ח. וסט הוא תרגום סר כידוע ועפ״ז מבואר היטב המאמר הזה. כי ר״ל במזרח מנע השמש אורו בעבור אשר אור רעהו חלף הלך לו במערב. ןך_ע השמש הוא ר׳ חושיאל אשר היה מאיר לארץ באור תורתו כמו השמש. ע״ד: פני משה כפני חמה ב״ב (ע״ה אי) והוא רעיון נפלא. 9) אתרע קברניטא וספני וכי׳. אתרע הוא לשון הריסה ושבירה בארמית. וכן ידוע, כי קברניטא הוא רב החובל בארמית ונזכר פעמים 30רבות בתלמודים ובמדרשים. ובי מנהל העם נמשל לרב החובל המנהל את האניה. יעוץ ב״ב (צ״א םע״א ורע״ב): אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם ואמרו: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה עב״ל. ומזה שאל לו המשורר המאמר הזה. אף הוסיף עוד לאמר, כי באבוד רב החובל יזעקו 35 המלחים כתרנגולים בקום סערה וגלי הים ירומו. והדמיון לזעקת תרנגולים נמצא בתלמודנו. יעוץ תענית (כ״ט א׳ לפי נוסחת עין יעקב וערוך ערך