Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 16

16 מפענח נעלסים רשב״ם שם (ם״ט ב׳ ד״ה תאלץ). שתילץ נטעים בחורים עכ״ל. ושקיא הוא כמו בית שקיא אשר בת״א על משקה (בראשית י״ג "). י ופניא הוא ערב בלשון התלמוד. 16, 17) בזע ו דמית אריה ובו׳. בועו הוא לשון גילה וששון 5 ושמחה בארמית. יעוץ תרגום ארמי (ישעיה י״ב ר, יואל ב׳ ב״א, זכריה ט׳ ט׳). ור״ל שישו ושמחו על אשר קם אריה (ר׳ חננאל) תחת האריה המת (ר׳ חושיאל). והאריה שקם תחתיו משביע רצון לכל הנכון לקחת תורה מפיו ומאכילהו פרי מגדיו. והמריא דעל בודיא הוא לשון גמרא (ב״מ ס״ז בי) ויעו״ש פי׳ רש״י (דיה אפילו מהמרי דאבוריא) וערוך (ערך בודיא) שהם התמרים שעל המחצלות השטוחו ת תחת עצי התמרים לקבל התמרים שקוצצים מהם. 18) מק ש ין וכל קושיא וכוי. ר״ל שהוא מישב בל קושיא שמקשים לו וכל דבר קשה הוא עושה קל. 19) זריז בזבוותא וכר• ר״ל בצדק יתאזר ויאסור את מתניו באמת באיש האוסר אותם בחגורה ומזח. ויעויץ תרגום ותחת חגורה (ישעיה נ׳ ב״ד): ואתר דהואה אסרן פס יק י א. 20) מפיק שמעתתא פליגתא וכר. ר״ל מוציא שמועות חלוקות ושונות מן ההלכות הגדולות אשר במשניות ובריתות. 21) פשיט לכל סירכא וכוי. ר״ל עושה כל עקוב למישור 20 ומישב כל קושיא ומשיב על כל שאלה. וסירכא הוא דבר מעות ועקוב. u כי נתיבות׳ עוד, (איכה ג׳ טי) מתורגם: שבילי סרך. 22) חשיב למהוי רב באוריתיה וכר. ר״ל ראוי להיות אדון בעבור תורתו. ולו יאתה הרבנות ולו תועיל ותסכן בעבור היותו יודע היטב איככה יתנהג בה. אבל לאחר תזיק ותשתית. כאשר אמרו רז״ל ,"אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה (פסחים פ״ז בי). ויעוץ פי׳ ד״ע 5 2 1 ן מברטנורה על: ושנא את הרבנות (אבות פ״א מי). ומבעל תוי״ט שם נעלם מקום מאמר אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה. והגיא הוא לשון תועלת כי: לא יועילו (ישעיה ל׳ הי) מתורגם: דלא יה נ ו ן. 23) מסיק לפרצידא כד,אי מטרא וכר. יסודתו במאמר: ()3 עורפילא (גשמים דקים) אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה (הגרעין * שתחת גושה של קרקע מתחיל לבצבץ ולעלות מיד. פי׳ המיוחס לרש׳יי) וכר האי צורבא מרבנן דמי לפרצידי דתותי קלא דכיון דנב ט נבט(תענית " ע״א). ור״ל הוא מעלה את גרעיני דעת הטמונים בלבות תלמידיו עי" לקחו ותורתו ומוציאם מן הכה אל הפועל כמטר המוציא את הגרעינים 35 הטמונים בהיק האדמה מחביונם ומעלם מעלה מעלה. וגם הוא נושא את תלמידיו על בפיו כרועה הנאמן שכתוב עליו: ובחיקו ישא (!ישעיה מ׳"יא).