Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 9 (1882)
- Issue
- 1 (1882)
- Date
- 1882-01-01
- Page
- Seite 18 (sequence 266)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 56% known words query
- IRI
…/2572068-2572081-2572082--1769-2573915- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
18 מפענח נעלמים עדי תחום, ומקים לכל דור חכמים ורוזנים להנחות עולמו ועמו, רוזנים להצילם מפחת ומפח, משמה ושערורה, ולרשת ארצות ואיים וכל השדמות, וחכמים ללמד הדת בלשון מרפא, ולא כלשון עדנים. ולא בלשון לעג, כי אם באמת, לערוף ולהזיל דברי תורה כהמון מים, ובשמחה, ולהסיר גערה ודאבה, ולהנהיג הדורות במישור ולא בחלקלקות, ולפי הדור רועהו והניבו. וכאשר יתברר אשר הרועה צדיק ונאמן יודע אשר דורו הוא צדיק ויקר ונחמד ונשוא פנים. כי זה הוא מופת גדול בידינו. וכאשר יהיה הרועד, . . מנהל חכם, בחיקו פרחח ישא, וקוץ ודרדר יסיר מני אורח והרכסים לבקעה ישים, מה טוב! ומה יפה!.כי כן קם פקיד על ביתו בדור אשר אנחנו בו. כי הקים.אשר לו הוא, שרו ונשיאו האדון שמואל אהוב אלהי השמים, אשר התברר ענינו לפנינו, שהוא מנהיג לאומו, נר למאור, מנורה . . . בו. הוא עץ . . . . תבואתו לא תמעט, תגובתו ערבה ופריו יפה. בתוך פלגי מים שרשו, בעתו יציץ ציץ, יפרה ועלהו לא יבול, ענפהו יפה מאד. מחשיך בגבהו ערוגות הגן. הדר בתאר ובמראה. באשכלותיו עסיס, בגרנריו הלך שמן. פריו גורן תבואה, ועלהו תרופה למכה טריה. לא יפול ולא יזרח, עליו עוף השמים ישכון, ותחתיו מרגוע לחולים, בצלו ישתעשעו ומתחת שרשיו יבלי מים יביעון להשקות עיףויגע. הרואה אותו יתענג על הודו, וד,שומעו . . והקורא באגרותיו ומקשיב דברו מתוך הכתב ומתבונן עוד על הדרת אותיותיו הנכתבות בבינת חכם חרשים קירות לבו יהמיון ללכת אליו לקדם פניו גם בלא אחותי מרעים ובלא מדריך. וכלם כאחד יתחננו עליו תהנה נמרצה וישפכו שיחם לפני אדון עולם בלב פונה למעלה ובעין מביטה לארץ להיות כל מטעיו כמוהו. ויהי רצון להזקו ולטעת אותו ולבלתי יתעצב . . . כי הוא בן אבות גדולים ובן תורה, ונושא חן גם בלי עדיים ובלי תמרוקים. בו יתהללו חכמים ומטיפים וסופרים . ... לו שם טוב וזכר רב, יחש וענוה וחכמה. לא עקש ולא פתלתול כי אם אדם גדול וגבור . . . ומגיד פשר בל דבר קשה. באור. ואפרא. אנכי הגהתי כן תחת: "ואלרא" אשר בב״י. ואפרא הוא חן לפי דעת ר״ח הזה. ויעוץ תום׳ ב״ב (ח׳ א׳ ד״ה אפרא): פר״ח דמשמעות הלשון חן וכוי כמו אפרין נמטי לר״ש עב״ל. _ דורא דנהרא. על: "דרי׳ אשר באסתר (א׳ וי) כתוב במגילה (י״בא׳): ושמואל אמר אבן טובה יש בכרכי הים ודרה שמה. הושיבה באמצע סעודה ומאירה להם כצהרים עכ״ל. וע״ו נוסד אמרו: "חרא דנהרא נהורא ברירא" 5 10 15 20 25 30 35