Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 19

19 מפענח נעלמים שהוא אור הצהרים. ובמדרש אסתר כתוב: ודר, אמר רב הונא אית אתר דצווחין(ר״ל שקוראים) למרגלית דירה עכ״ל. — טורנא דגמרא. בכ״י כתוב: "טורא" דגמרא, והוא חסר טעם, ע״ב הוספתי גרן אחרי הרי״ש. וטורגא הוא שר בארמית, יעוין ערוך (ערך טרן גי) ומתורגמן (שרש טרן!. — תיסברא דסברא. ידוע שתיסברא הוא אוצר בארמית. ותיסברא 5 וסברא הוא לשון נופל על לשון. — ארוגא דדיגא. בכ״י כתוב בשבוש: ״ארינא דיינא״. — אסקוליסטיקא דאוריתא. פה יחל כ״ב כנויי כבוד ע״ס א״ב. ואסקוליסטיקא דאוריתא הוא לשון ב״ר (פרשה ס״ד) לפי נוסחת הערוך (ערך אסקוליסטיכא) אבל לפנינו כתוב: "ארבולסטקיא" ונוסחת הערוך נאמנה מאד לפי דברי מוסף הערוך שם: פירוש בלשון יוני10 ורומי למדן ושוקד בבית המדרש עכ״ל— בירא דהמנותא. בכ״י חסרה מלת ״בירא״ ואני הוספתיה מדעתי למען מנות חסרון הבי״ת. — גדונא דחכמתא. בכ״י כתוב בשבוש "אדוניא" ואני הצגתי: "גדוניא" בעבור הגימ״ל. והוא בלי ספק לפי נוסחת הערוך (ערך נדן) בתרגום התיו מים (ישעיה כ״א י״ר>: נדונין דמיא, נאד. — חסינא בסימתא. סימא הוא 15 אוצר בארמית. יעוין מתורגמן (שרש סם). ור״ל חסון וחזק הוא ע״י אוצרותיו. — טינדיסא דחיוותא. בכ״י כתוב "טגריסא דחיותא" והוא כדבר אשר אין לו שחר. אבל נוסחתי מובנת היטב. הן "טינדיסא" הוא אוהל בארמית. כי בתרגום ירושלמי (ויקרא כ״ה ל״א): הי "בטינדיסין דפריסן. ויעוין ערוך (ערך טינדס). ו״חיוותא״ הוא מחיה וכלכלה. יעדן תרגום 20 ירושלמי (במדבר ל״ב אי): "ובתי חיוותא", שהוא לקוח מהכתוב בספרי שם "בתי המחיה". והבונה היא אפוא שאהל ר׳ שמואל היה אוהל המחיה לאורחים ולאביוני אדם ככתוב בקינת ר׳ יצחק בן גיאת על מותו: אורחין ודישיטין עלוי מסתמכין, והשיך ומסכנא לותיה ורו עכ״ל. — כלילא דמסורתא. אנכי הגהתי ״דמסורתא״ תחת ״דמסכנתא״ אשר בכ״י הבלתי 25 מובן. ואם אמת תלין כהנחתי זאת נדע, כי ר׳ שמואל הנגיד גבר מאד בעניני המסורה וכי חבר עליהם הרבה ספרים. — ליבא דשפירתא. כן הגהתי אני. ובכי" "ליתא שפירתא" שהוראתו היא: לביאה יפה. ומה לנקבה פה? ולבא דשפירתא מובן ע״פ תרגום: ובטוב לבב (דברים כ״ח מ״ז): ובשפירות לבא. — מזיקתא. הוא תרגום: תעלה (מ״א י״ח ל״ב). 30 — נשתקא. הוא נרתק ותיק. יעוין תום׳ יומא (מ״ד ב׳ ד״ה בכל יום לא היה לה נשתק) ובתום׳ ישנים שם בשם ר״ח הזה. — סיפטא. בתענית(ב״א אי): מלא סיפטא. ובפי׳ המיוחש לרש״י(שם ד״ה סיפטייהו). ארגז שלו עכ״ל. ויעוין ערוך (ערך ספט). ובכי" כתוב בשבוש "ספיטמא. — ערקא. מן ״והערק״ משיעשה בו צפירה אחת (כלים פט״ז מ״ג) שהוא 35 מין קופה ותיבה. _ פטילא. גם זה מכלים (שם מ״ה): פטיליה טמאה *2