Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 20

20 מפענח נעלמים עכ״ל. שהוא קופה של ערבה, יעוין פירושים שם. — צרצורא דחומרתא צרצורא הוא בקבוק ככתוב בערוך (ערך צרצר). וחומרתא הוא צרור בשמים יעוין ערוך (ערך חמר י׳). ובכ״י כתוב בשבוש: צרצורא ״ונרתקתא״. — קדישא דחבורתא. כן הגהתי אני. ובכ״י בשבוש "קרישי החיתא״. — רבא דדרופתקתא. במוסף הערוך (ערךדרפתק): בלשון יוני גדר וכד עכ״ל. ור״ל שהיה גדול גוררי גדר ועושי סייגים לדת. — תוונא ידוע שהוא חדר בארמית— אגרסיא. הם שובבים ופרועים. יעוין ערוך (ערך אגריאון). _ מכומצא וסריגתא. כן הגהתי אגי. והוא תרגום פחת ופח (ישעיה כ״ד י״ח). ובכ״י בשבוש "מדומ־נא וסחיותא". אולם אחד הציג שם על המלות ההן "פחת ופח". ונראה אשר גם הוא הגיה כמוני. _ ולחסוני מדינתא. בכ״י כתוב בשבוש "מקיותא" תחת "מדינתא". — ובולהון אורוותא. הוא תרגום וכל השדמות (ירמיה [ל״א מי). — תימה ושנו. הוא תרגום שמה ושערורה בכל מקום. — וחכימיא לאלופי דתא. בתחלה אמר: ומחקים לכל דרא אסקולסקין [חכמים) וטורגין (רוזנים) ואחרי כן באר משמרת החכמים ומשמרת החונים ופתח במה דסליק מיניה הוא הרוזנים ואמר שמשמרתם הוא לשיזבא מכומצא וסריגתא וכד ונכון אפוא להציג "טורנין" לפני "לשיזבא". ועתה יבאר משמרת החכמים ויאמר שמשמרתם היא לאלופי דתא וכד. ולד שמואל הנגיד נתנו שתי המשמרות ההן גם יחד כידוע. — בלישנא דאסותא. יעוין כתובות (ק״ג אי): לשון חכמים מרפא וכד. — בלישנא כלים. הוא לשון התרגום על: ולשון עלגים (ישעיה ל״ב ד׳). — בלישןתולעבא. הוא לשון התרגום על: ובלשון אחרת (ישעיה כ״ח י״א). — לאזרומי ולאחתא. כן הגהתי אני. ובכי״ בשבוש: ״לאזרויי ולאחוז״׳. — כריכפתא דמיא. הוא תרגום המון מים (ירמיה י׳ י״ג). ויסוד הדברים האלה הוא יערוף כמטר לקחי וגו׳ (דברים ל״ב בי). - ובבועתא. הוא שמחה וששון בארמית. יעוין תרגום רננת (איוב כ׳ הי): בועת. וכן עוד הרבה. ור״ל שהלמוד היה בשמחה ובששון. ומוסיף עוד לאמר: למדחימזופיתא (גערה) ויצפא (דאבה ודאגה). וכן בשבת (ל׳ ע״ב): ושבחתי אני את השמחה זו שמחה של מצוד. וכד וכן לדבי הלכה עכ״ל. ובכי" כתוב בשבוש: ״ובבעותא״ כאלו היתד. הבוגד. בו ״ובבקשה״ שלא יתכן פה. — במשרוע. הוא תרגום בחלקלקות. — וברזיליה. הוא תלמיד הרועה. יעוין ב״ק (נ״ו בי): מאי מסרו לרועה? לברזיליה עכ״ל. ופי׳ רש״י לתלמידו. — וכד מתבריר על רעיא דהוא זכאה וקשיטא מתידיע דדריה זכאי וכד דד,דין מופתא רבא בידנא. הוא תמוה במאד מאד. כי יתנגד לד,כתוב בתלמודנו (ערכין י״ז אי) דור לפי פרגם וכד אילימא למעליותא וכד ומר סבר אי מעלי פרנם מעלי דרא הא איכא צדקיה דהוד, מעלי ודריה 5 10 15 20 25 30 35