Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 23

33 מפענח נעלמים 21) לשון הגמרא (סוף ברכות). 22) לד,"ב בדניאל (ד׳ י״ח). 23) לשון התרגום (דבריסל״ג ׳"ד) ושסי״ג לשין: מבועי עיגון. 24) ובענפוהי ניחין בריא הוא לשון הגמרא (שבת כ״א אי) ועל אודות: ״תלמידיא״ יעדן באור אגרת ר״ח (ד״ה תחותוהי לבריא). 5 25) סגוריא הוא תרגום מצורעים. ובן בקינת בן גיאת: אתו באישיא וקצור׳ ו ס גי ר ו עכ״ל ובבי" בשבוש "גרוסיא". 26) כן הגהתי אנכי תחת הנוסחא המשובשת אשר בבי": נהרא דמגזת עדן מסנקיה. 27) לשון: חטיבה אחת (חגיגה ג׳ אי) שענינה חשיבות. 10 28) הוא כותרת העמוד יעדן תרגום מלכים (ד ט״ז). 29) ר״ל רוב שבחיו הוא גנאי. והמשל הוא בברכות (ל״ג בי). 30) כן הגהתי אנכי. ודיל ומאשר גדול זכרו. ובכ״יבשכוש: מדרבו טדאניה. 31) לשון הכתוב בדניאל (ו׳ ד). 15 32) לשון הגמרא (סנהדרין פ״ח בי) ופירש דשי״: שוחה נכנם ושוחה יוצא עכ״ל. 33) יסודתו במאמר רבא: כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ (מ״ק ט״ז בי). 34) כ״ה באבות (פ״ג מי״): כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח 20 המקום נוחה הימנו עכ״ל. ואות קיים הוא אות אמת ויציב. ובכי" בשבוש: את וקיים: 35) דלות (בראשית מי׳א י״ט) מתורגם: חסיכן. 36) ר״ל ובאמת ראוי מאד לכסוף לו. כי מי לא יכסוף לאיש אשר ה׳ יאהבנו? ומי לא יאהב אשר יאהב ה׳ להלוות אליו באשרו ובאיה 25 ולקחת חבל גדול במתקו ובמררתו? 37) לשון גמרא: (ע״ז יי׳ד בי): מיבק הוא דאביק עכ״ל. והוא לשון קשר. ויעוין סי׳ רש״י ורשב״ם על: ויאבק (בראשית ל״ג כ״ה). 38) ר״ל הוא כאבן שואבת לנו, ואבן שואבת נזכרת בתלמדנו יעו׳ ערוך (ערך אבן שואבת). 30 39) לשון הגמרא (יבמות ק״כ ע״א): ופירש דשי": שנולד בסרק אחד ובמזל אחד עכ״ל. 40) כ״ה במגלה (ג׳ אי)" אע״ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו עכ״ל. ומיטרף מיטריפנא הגהתי אני תחת השבוש אשר בכ״י: מיסריד מיסרידנא. ומיטרף מיט־יפנא הוא כמו: מיטרפא רוחיה בת״א (בראשית מ״א חי).85 41) בערוך(ערך פרהז) כתוב: בלשון ערבי לזריז קורא פרהז עכ״ל.