Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 32

82 מפענח נעלמים במקומו לדלות. ולשון: דד לי בה ריק יה הוא לשון הגמרא בכתובות (ק״ה א׳) ויעו״ש פי׳ רש״י 142) פי׳ מימיו ידוו צמאי לקח. ומהם יטיף רסיסים רסיפים לחוליו. ויסוד מאמר: לקציריה מטיפין מי ארק*ה (צ״ל באל״ף תחת ב ערקי ה בעי״ן אשר בבי") הוא בעירובין (ק״ד א׳) שכתוב שפ: ומטיפין מיארק לחולה עכ״ל. וע״ו פי׳ רש״י: כלי הוא ופיו צר ושל מתכת הוא ומנוקב בתחתיתו נקבים נקבים דקין וממלא מים וסותם פיו העליון וכל ומן שפיו סתום אין המים יוצאין בנקבים התחתונים, וכשרוצה נוטל פקק העליון ומים יוצאין בנקבים טיף אחרי טיף ונותן כלי מתכת וכופהו תחתיו וקולן נשמע לחולה עכ״ל. ויעוין ערוך (ערך דופי). והבונה פה לתלמידים החולים בשכלם ואינם יכולים לקבל שפעת דעת בפעם אחת הוא מטיף מי דעת מעט מעט רסיס אחרי רסיס. 143) פי׳ פותח שערים סגורים. וכאשר הוא סוגר מי יכול לכתת מסגרו? 144) פי׳ כל הרוצה ללמד משפטי ה׳ ותורותיו יעלה בסולם אשר הוא עשה מעלותיו. ור״ל ילך בהם ממעלה אל מעלה כאשר הורה הוא ולא ידלג בפעם אחת ממעלה התחתונה אל מעלה העליונה. כי יפול ממנו ארצה ולא יעלה בידו כל מאומה. וחווקי הם מעלות הסולם בלשון התלמוד. יעוין ערוך (מלה זאת). 145) פי׳ בוא אליו ושתה יין לא נמר ריחו ושמור בתוך הענבים. וגם אל כליך כדים ונאדות תתן. ובכ״י כתוב בטעות: ממלי דכי. 46!) פי׳ אך בשמועה ראיתיו ולא בעין. השם הטוב מחכם ימשוך אחריו כל אדם והוא לו כעגלה. ונגדיה פירושו כה המושך שלו. ושקיה הוא מלשון שקא דריספק (גטין נ״ה בי). 147) פי׳ שמע איש כאות עוף טהור ע״י קורקבנו וופקו. וירמו אל הכתוב בחולין (פ״ג מ״ו): כל עוף וכוי וזפק וקורקבנו נקלף טהור עכ״ל. והוא משל על הכר חכמת איש ע״י דרך אכילתו ככתוב בהלכות דעות להרמב״ם. 148) הוא קשה להבינו בעבור חוסר מקצת מלות. 149) פי׳ הוא מביא אור בחלוני הדת ומסיר מחרכיה את החותם בעדו. ובכ״י בשמש: דסתיב תחת: דסתים. ולשון: פקק החלון מצויה בתלמוד, ופירושה ידוע. 150) פי׳ הוא יכלול את יפי החומה העומדת מכבר ויעשה מעקה להגג הפרוץ. והוא משל על עשותו סיג לתורה ועל יפותו אותה בצעצועים ותמורות אשר יחדש יום יום. ותיאקיה הוא תרגום מעקה (דברים כ״ב הי). 151) פי׳ לאהובך מהרה וחושה לתת לו ראשונה מי מעין זך 5 10 15 20 25 30 35