Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 33

33 מפענח נעלמים ולא מי רפש. ותרגום: (דבריס ל״ב ל״ה): ומבע. ורקק נזכר כחולין (כ״ז כי) ותחת: "מי רקקיה" אשר הצגתי אגבי כתוב ככ״י כשכוש גדול: "ומידקקיה". 152) פי׳ וכל תשוקת אוהבך היא לדעת שלומך. ע״כ היה זריז להשיב לו דבר למלא חשקו. א 153) ר״ל ותשועתך היא כתשועת כל צדיקיו. ובכ״י כתוב בשמש: פורקן פריקה. 154) ר״ל ישפוט אותך משפט צדק אשר הוא ברית ושלום עולם. והנה לפי הנראה בהשקפה הראשונה אין החלק הראשון מהאגרה 0^ הזאת מתאים ע.- הלקה השני. כי הראשון מדבר בספור תכונת העולם וממשלת המות בו, והשני מדבר בספור מעלות איש אחד. ומה ענין זה אצל זה? אולם באשר נתכונן בה היטב נראה, כי מגמתה הוא לגנות איש אחד בחלק הראשון ולשבח איש אהד בחלק האחרון. וכי נם שניהם היו אנשי משרה ובעלי פקודות בזמן אחר ואולי גם במקום אחד. אך15 אהד לבש נאות ועדה גאון וגובה והתנהג בגדולה ונטל על משרתיו לשאת אותו מביתו אל בית התפלה או בית המדרש בנוהרקא כבודה או באלונקי. ובעבור זה ננה אוחו בעל האגרת באמת: ,וחוך וברח בארקפטין נטילין בנוהרקיה שבח ובגו אלונקיה". ולמען הצדיק את גנותו הקדים לו ספור תכונת העולם שהוא מחליף את כל אשר בו וביחוד 20 את האדם כלבוש וממית מיום אל יום ומעת אל עת. היום פה ומחר בקבר, בבקר יציץ עליו נזר תפארה, ולערב רמה תכסה עליו. ואיככה א פוא יוכל בן חלוף כזה להתנאות בעוז וממשלה אשר. נתנו לו אולי עד מהרד. תעז יד המותה ותולעת תמשל בו? לא כן השני הוא התנהג בענות צדק וישב בשפל וכל מזמותיו לא כוננו כי אם ללמוד וללמד &2 תורה וחכמה ולהשביע רעבים וצמאים לדבר ד ולבן הרבה לספר תהלותיו. ובזה משולבים שני החלקים איש אל אחיו היטב. השמטות ותקונים במחלוקת העברית. 30 1) במבוא (צד 38 דד. באגרת עורי צפון): אנחנו תאים שמחבריהם חלבנה למפיק ריח טוב הפך דעת ה״ל וכד יעדן הערה 62 למחלקת העברית עכ״ל. עוד יהושע בן מירא חשב כן. כי בספרו בן סירא (כ״ד י״ח) כתוב: כלבונה וחלבנה ואהלים וצרי בשמן הטוב ריחי. וכן בתרגום הארמי: ואיך לבונתא ״וחלבניתא״ וטפרא ופסרמא ואיך 35 משחא טבא יהבת ריחי. 3