Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 4

4 קשת ומגן הא׳ מפני שהם אומרים דברים סותרים התורה והשכל, והב׳ שאין להם מופת לא בנבואתו ולא בספרו שהוא מן השמים, הג׳ שמעצמו נראה שאינו מן השמים, שנתבלבלו הדעות בהבנתו ואין זה דרך ספר אלקי, והד׳ שבאו בו דעות סותרות העיון השכלי, הה׳ שהוא חבור 5 מבולבל אין לו ידים ורנלים. ואתחיל לבאר זה, והמעיין בדברי ימצא כל אלו הה׳ טענות אמת, ואם הם מעורבות זו בוו כי כן יתחייב לפי ערוב ספרם. מהם מה שאומרים דברים כנגד התורה המפורסמת מספורי הקדמונים כי אדה״ר היו ימיו אלף וני שנה [ט״ן, ע״ב] ונח היה אלף ותייר שנה 0! ונמרוד היה בן כנען ואיננו כי אם [בן כוש] בן חם וכוש אינו כנען, ולוט הוא נביא ולא בא על בנותיו. ועושים בזה הקדמה כוללת כי אנחנו החלפנו את התורה תה מפורסם ביטולו, כי קודם אמונתם היחד. התורה מפורסמת בכל העולם יהודים ונצרים וכל שאר האומות, ואפילו בין חטף קמץ לחולם אין בינינו שינוי. ונם [בספרם] כתוב*6 כי יש כיד 15 היהודים תורה ובה דיני האל, ואם החלפנו אותה לא היה אומר כן, ואחריו לא הוחלפה כי כבר היתד, ביד היהודים ונצרים השונאים זה את זה, ואיך נפלה הסכמה בזה לשתי אומות שונאות זא״ז מפוזרות בכל העולם. והם אומרים כי זכריה הנביא שהרגו ישראל הוא זכריה בן יברכיהו, ואין זה אמת אלא זכריה בן יהוידע. והם אומרים כי המן היה 20 בימי משה, וכתוב בספרם, ויאמר הסן לקחן8 הוא קרח. והם אומרים כי ישו׳ היה בן מרים בת עמרם אחות אהרן וכל המונם מאמינים כן כמ״ש בספרם כי אהרן אחי משרע״ה היה אחי מרים אם ישו׳, ואתה רואה מה יש בזה מהכזב כי יותר מאלף שנים היה ביניהם. וכשראו זד, פקחיהם תקנו כי זה אהרן אינו אחי משה אלא שישראל 9 היו מתברכים באהרן 25 והיו קוראים בניהם על שמו, וזהו אצלם א׳ מסודות אמונתם מוסרים»1 אותו ליחידים, והם תמהים ממנו איך הוא" דבר זה פשוט אצלנו, אבל המונם אינם אומרים כן אלא כמ״ש בפשט כתביהם, ונם אינו מתוקן, כי שם כתוב*1 מרים בת עמרם ועמרם הוא אבי אהרן ע״ה. ואומרים כי השליח הרמוז היה רוכב על גמל ושרתה עליו 30נבואה והגיע הגמל לארץ מרוב כבדות". והוצרכו פקחיהם לתקן *6בהרבה מקומות. 7סודה מי 24 לא נמצאו הדברים האלה ממש; ועיין ג״כ סויה כ׳׳ט38. *משה! 9שאהרן! 10מוסב. "צ״ל איך דבר זה, או אין הוא דבר כשוע. 19סורה ם״ו12. *‘וגא בהגדה כי הנבואה כאשר מבא על הנביא ע׳׳ה ביום סזק הקור היה כבד בעבורו ובא בהגדה ג׳׳כ כי 35כאשר מרד עליו הנבואה והוא רוכב על פרדו יכבד גופו עליו עד שמבא בענו לארץ. והטבה בזה שהגשם עב מטבעו הכבדומ וכוי(מאזני העיונים פרק כיד-