Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 11

11 קשת ומגן שהוא לא ידע החלקים, הג׳ בקדמות העולם. גם אמר עליו וז״ל כי בספר הפלת הפלוסו׳ אמר כי לא דבר58 א׳ מהישמעאלים ביעוד" הרוחני, ואמר בזולתו ש ה צו פ י ד,60 ידברו בו, ולפי זה הנה לא יהיה על כפירת מי שידבר ביעוד הרוחני ולא דבר במוחש הסכמה, והעביר זה המאמר ביעוד הרוחני!», וכבר חזר ג״כ בזולת זה הספר ככפיר׳ בהסכמה וזה 5 כולו כמו שתראה ערבוב, ואין ספק כי זה האיש, ר״ל אבו חאמד, שגה על התורה כמו ששני על החכמה2». עכ״ל בן רשד בס׳ הנזכר«». עוד כתב עליו וכבר בלבל זה האיש החכמה בלבול גדול והוציא החכמה משרשיד, ודרכה, וסבת אלו הבלבול" היא ההמשך אחרי מאמרי הספר. ולפי שראה עלי בן אבי טאלב* *° בלבול זה הס׳ אמר, ספרו לאנשים10 מה שיבינו, התרצו שיכזב האל ושלוחו עכ״ל. גם כל חכמיהם החזיקו אבו נצר אלפראבי וין סינא כופרים מפני שפירשו ספרם בפירושים דחוקים להסכים עם הפלוסופיה בני שאלות בקדמות העולם65 ובידיעת האל (ה) חלקים ובנעימות העולם האחרון"». ויש בלבול גדול ביניהם בהבנת הספר, כי לפי מקומות ממנו יראה שהטוב הוא שיתבודד 15 האדם לבדו, ולא שיתחבר עם בני האדם, ולפי מקומות נר׳ שיותר טוב ההתחברות מההפרד, ולזה קצתם תופסים דרך זו, וקצתם תופסים דרך זו, כמו שספר בן סינא בספר חי בך» יקצאן במשל שנשא [מענין] אסאל וסלאמן, ויש [ביניהם] כת א׳ מפרשת אותו כולו נסתר חוץ מנגלהו קרואה אהל אלבאטן8» הזכירה הרמב״ם ז״ל בפי כ״ה«« מחייב מה מ ורה 20 כלומר אנשי הנסתר, והמעתיק העתיק אנשי התוך ואינו יפה. ואחר 58גסי הפי ההפ': סלא יאמר. "סס: בגמול. 60סהצופיא, ובס׳ הפ ההפ' שהצופיים אמרו (או יאמרו) בו. 01בס' הפי ההפ': וכפי זה הנה לא היה כפירה מי שאמר בגמול הרוסני ולא יאמר במוסש קבוץ ואפשר (נ״א ואפשרות) זה המאמר בגמול המרוני (בדפוס: כיעוד הרוחני). 25 •62בס׳ הפי ההם׳: וכבר ישיב [צ״ל ישוב?] ג״כ ובו׳ בכפירה בקבוץ (בדפוס: בהסכמת) וזה כלו בלבול ומבוכה כמו שמראה. ואין ספק כי זה האיש עמה כפי ההורה וכוי. הנה המחבר הוסיך: ר״ל אבו חמד וגס במ״א (כי״ל 15 סוך דך, 108, מיללער 17) כתב א״ר על דרך א״פ שהוא טעות על התורה והסכמה. 83בכ״י: בסי הפלת ההפלה, והוא הנזכר בראש הדברים. 04טאליב, ובבי״ל 15 דך 110 ע״ב: טלאב. אבל שס דך 106 כתוב: כמו30 מה שנראה [צ״ל שסיפר, בערבי רוי] אלבכארי עלי (sie) בן אני טאלב שהוא אמר ספרו לאנשים כאשר ידעו התרצו וכוי. 65הענין. 66בכי״ל דך 106: ואס אמרח כאשר לא מחויב הכפירה בקריעת ההסכמה מה נאמר בפילוסופים מכת הישמעאלים כאבו נצר ואבן סינא כי אבו סאמד כבר פסק בכפירת שניהם בספרו הידוע בהפלה בשלוש שאלות במאמר בקדמות העולם ושהוא ימי לא ידע החלקים ית׳ מזה ובביאור מה שבא מבריאת הגופות 5 3 ועניני היעודים. 67סיכן, גסל״ליקט׳אן 68אלנגיטץ. 69כצ״ל! בדפוס ובכ״י: כ״ב.