Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 19

IS קשת ומגן העלה בזה זה האיש. והנה אתה רואה חסרון זה הספר, שהניח אמונה הכחישה העיון, והמוציא נגלה זאת האמונה לפי׳ יאות אל המושכל הוא אצלם מפסיד כוונת המניח, ומה שתקן בזה זה הסכל הוא קלקול, כי הוא הרחיק שיהיה גשם, וחייב כי הוא מקרה, כי האור המוחש מקרה שהוא איכות, כאור השמש שהוא איכות מקרה אל השמש. ועוד 5 נשארה הקשיא בטענות נמרוד ופרעה ואלדגאל2* למה לא אמר, הוא אור ואתה אינך אור, סוף דבר בחשכה יתהלכו ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. וכל מה שהעלינו מדרגת זה האור, הוא שאמרנו שהוא תואר לשכר הצדיקים לעוה״ב, כי לא מציגו דבר נכבד בעולם הזה מהאור שהוא עצם דבר ואינו גשם, ולז״א המשורר באורך נראה אור, 10 אבל ליחס עצמית האל שיהיה האור» ממש מושג לחושים הוא סכלות מביא לידי כפירה, ודי בזה החסרון. וכן לענין הצד4י כל הספר הוא מחייב אותו, וכן היו הישמעאלים מחזיקים בזאת האמונה, עד שבא כת המעתזלה וסלקוהו ונמשכו אחריהם אחרוני כת האלאשעריה, אבל נגלה הספר יחייבהו, וזה 15 באמרו75 הרחמן על ערבות׳ ובאמרו»7 רחב כסאו השמים והארץ, ובא מרו77 וישא ערבות רבך עליהם ימים שמנה, ובא מרו78 ידבר79 הענין מהשמים עד הארץ אחר יעלה80 אליו. ובאמרו81 יעלו המלאכים והרוח אליו ביום היה שעורו82 המשים אלף 1שנה1 האמנתם מהשמים88 שיסתר כפני הארץ וא״ב הם יתמידו•2084 ואמר ׳ן רש ד שיש הרבה מאמרים בזה יורו על חיוב הצד, שאם שולה הביאור עליהם, שבה התורה כולה מתבארת, וא״תי■8 שהם מהמהומות»8 לו הראיס אדונך, ואמר אור ראיתיו. ובספור הישראלי [צ״ל הישמעאלי] כאשר קרב לפרכס (!) כסה הפרנס מהאור אשר הסיך (?) ראוהו מהביט אליה או אליו (בערבי ע׳ 64: אליהא אוליא, ר״ל אליה ראשונה) י״ש. 25 ונספר מסלם וכוי. ועיין בהעמקה מיללער ע׳ 61. 72מלה ואלדגיאל נמסקס בכיי באדל׳ וגס בהעמק מס׳ מגן אברהם לא נמצאה! 73נראה שצ״ל: אור. 74גם ענין הצד (גיהה״ בערבי.) לוקס מס׳ אבן רשד בכי״ל 7<120 c ע״ב (מיללער 62), ומשם מקנסי שמוה הכמוס הנודעוס ג״כ ממ״א- 75סויה כ״ד, 60׳ ואסרה מלס אסה (אססוי בערבי). 76סורה ב׳ 256< יכן בכי׳יל גס 116 q7 ע״ב (העסקה מיללער 46) ובשולי כי״ל הביא כאן פסוקים דומים,30 כמו השמים כסאי (עיין להלאה בדברי המסנר), סלו לרוכב בערבוס. 77סויה ס״ט 16, וכן בכי״ל, וטעה המעסיק בהעמיקו מלס יומיד׳ (שהוא אז): ימים. שהוא איאס בערבי! 78סורה ל״ב 4 (ועיין ״ 3). 79יזכר, זגם בכי״ל. 80אסרי עלה• 81סורה ע׳ 4. 82במקום: היה שעורו, בדפוס: הזה. 88שהשמים, ובערבי מי שבשמים. 84בכי״ל: וא״כי ובערבי פאדא (ואז), אמנם המעסיק שסת כונה הפסוק לגמרי, ואין צורן כאן לתקנו• 85בכי״ל: ואס35 נאמר בס. 80עיין למעלה הערה 55. 2*