Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 24

קשת ומגן 84 בי כפר סתר מאמרו הראשון. וכ״א22 ומה שמצא אותך מטוב הוא מהאל ואשר מצאך מהרע הוא מנפשך, כי בתחלת המאמר יורה על החיוב וסופו על הבהירה. וכן יש ספורים קשים23 [זה] לזה כאמרו24 יולד בפי היצירה ואביו "הרהו23 וינצרהו, וכאמרו»2 בראתי 5אלה לשד” וכמעשה בעלי השד יעשו ובראתי אלה אל האש וכמעשה בעלי האש יעשו. והנה חכמיהם28 הוקשו לזה»2 להם אלה המאמרים, כי הם הבינו מהם, כי הספור הראשון מורה על שפכת הכפירה אמנם הוא גדול30 עליה וההאמנה יסבבה בריאת האדם, והשני מורה על שהכפירה והמרי הם ברואי31 אלהים ושהעבד מוכרח אליהם. 0! ולזה נפרדו הישמעאלים בזה הענין אל שתי כתות, כת האמינה שקנין [ד.]אדם הוא סבת המרי והטוב, ושבעבור זה סודרו2« אליו הגמול והעונש, והם המעתזלה, וכת האמינה סותר זה, והוא שהאדם מוכרח על פעולותיו ואנוס, והוא בת אלגברית, בלו׳ מאמיני ההכרה. ואחרוניהם הוקשו בזה הרבה, וזה כי אם הנחנו שהאדם ממציא פעולותיו ובוראם חויב שיהיו 15 הנה פעולות לא ילכו על רצון האל ולא בחירתו, ויהיה הנה בורא זולת האל, אמרו3» וכבר הסכימו34 שאין בורא זולת הא״י, ואם הנחנוהו ג״כ בלתי קונה לפעליו חויב שיהיה מוכרח על פעולותיו, הנח הצווי הוא משער מה שלא יוכל, וכאשר צוה האדם במה שלא יוכל לא יהיה הבדל בין צוויו וצווי החמור, בי החמור אין לו יכולת וכן האדם אין לו 20 יכולת באשר לא יוכל. וזה הספק נפל להם בהנחתם כי אין בורא . זולת האל, ואנחנו חאמרנו36 כי האל נתן רשות לאדם בפעולותיו, ואין בפסוק 159 אלא בפסוק 160. 20בכי״ל: שימצא. 21וכן בכי״ל׳ ואפשל שצ״ל השיירות, בערבי אלת ק י אלג׳מעאן׳ ליל פגישת שתי השיירות. 22סורה ד׳ 81, בכי״ל: וכאשר מה מצא . . מטוב מהאל אשר מצאך מהרע 5^מנפשן (עיין מיללער העלה 5). 23ים ספורים קשיא. , 24איננו בספר אלקראן, והביאו א״ל בכי״ל 130 q7 (מיללער 97) ואמר: וכן תמצא הספורים ג״כ קשים זה לזה כאמרו, ושם 132 q7 ע״ג (מיללער 105): אמר מחמד כל נולד נול7 על היצירה וכוי, ובס׳ מאזני צ7ק ע׳ 86 כלנולר שיולד על איזה מזג שיהיה (!) דע שאבותיו הס יהלוהו [צ״ל ייהלוהו] או ינצרוהו. — ובדפוס: יולד ע״ל הבח״ילה (והדפיסו כן עם סמני המפיקה) 30כפי הבסירה! 26יהדהו. 26גם מאמר זה מן הספורים ולא מן אלקראן. 27וכן בכי״ל סוך ד^ 130 ע״א, וטעה המעתיק טעות נפלא, כי בערבי (ע׳ 105, ועיין בהעתקת מיללער ע׳ 98) נמצא: ללג׳נה, ר״ל לגן, שהוא ג״ע, ולפי זה יתוקן ג״כ: וכמעשה בעלי הגן, ובעלי האם הס בעלי ג״ה. 28גס זה ממאמר א״ר, גכי״ל 130 ע״ב, ולפיה תיקנתי. 29מלת לזה נראה מיותרת. 0*בכי״ל: הגדול, וכצ״ל. 31בחאי. 32סוררו. 33ליתא בכ״י, והמחבר דילג כאן על הכת השלישית המכרעת וקיצר דבלי א״ר שם. 34בכ״י הישמעאלים! ‘3האמרנו.