Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 27

27 קשת ומגן להוציא דברי הספר הרמוז משם.!6 גזר בזה שהכל הוא משל לענינים רוחניים, ואתה רואה בזה חסרון הספר, שחכמי דתם המתפלספים נכלמו ממנו בהנחה זו, והוציאוהו מנגלהו. ויש מי שאמר2» לא בא אלינו מי שיגיד לנו שהיה אחר מותו בג״ע או בגהינם, והם אומרים אותו בפיהם ובשפתם והוא רחוק מכליותיהם, לולי המונם, והדברים ג״כ מראים חסרון 5 גדול, הלא תראה חסרון אמונתם כי הוא הבטיחם כי יחזור הוא כמין עז והם יחזרו כמין פרעושים וידבקוהו ויכניסם לג״ע, הורה על זיופו, כי בנ״ע רוצה להכניסם בזיוף, ואין נכנסים עזים אלא בניהנם עם השדים שהם בתורת שעירים, ומה שכתבו מענין נ״ע וגיהנם הם חסרון נחל. ואמר להם כי הבתולות המתות הוא ישאם10 וי ב על ם, ע״כ הבתולה המתה מקשטים אותה לכבודו. ועניני ג״ע וניהנם לקחום כפשטם, ואף בקריאת השמות מנ״ע וניד,נם לא ידעו מוצאם אלא ממנו, ולא בזה בלבד אלא אף בכל שמות שנפלו3» בספר אינם אלא גנובים ממנו, כי הם קורים רבים" למה שאין בו רבוי ולא ידעו מהות מוצא השם. ויום השבת קורין אותו כמונו לשון שביתה ואין להם בוי;1 שביתה. וכן הם קורים את עצמם האומה החאנפיה," כי היא אומה חנפה פושטת טלפיה להראות טהרתס, דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ. ובתואר אחר קורים עצמם אל א סל א ם,»» גנוב מהתואר שתאר המשורר לאומתנו שולמית ע״ש ירושלים ושלמה מלכה וכי הם שלמים באמונה. והמלאכים קורים אותם מלאיכה,2» ואינם יודעים שורש אותו 20 שם, שהוא ענין שליחות, וכן בדברים אחרים לא אאריך אחריהם8» בהם לפרסומם. ונשלמה כוונתנו במה שהתחלנו בו, שאם אין להם מופת על ספרם שהוא אלהי אלא משלמות האמונות שנמצא בו, אינו (?) מופת כלל, כי אינם שלמות אלא חסרות. ואבן רשד הראשון9» אשר אמר, כמו שכתבתי,70 שהוא יחבר ספר לבאר יתרון ספרם על 25 שאר התורות,71 לא עשה זה, ולא יעשהו לעולם לא הוא ולא זולתו, כי אין לדמות הספרים הבדויים לספר האלהי אלא כדמיון הקוף אל האדם. [ף] ונשאר לנו לבאר המאמרים בעצמם היורדים1 בספר מורי׳ 3Q - 133 והלאה, העמקת מיללער 109 והלאה, ובפרט בסופו, והביאור (אלמאויל) ר״ל ביאור הנסתר. 61צ״ל מפשטם. 62עיין p׳ הסכמה ב, 1, מובא בכוזרי א, ק״ט ע׳ 66. 63צ״ל שנזכרו? שנמצאו? 64רבית. 65האניפיה. 68אלסלאס. 67מלאיכיה. 68צ״ל באמריהם? 09א׳. 70למעלה ע׳ הערה 94. 71כי״ל דף 110: וכונמנו (sic) לא השלמנו זה המכוון ויכלנו עליו. ואס ירצה האל בטנה וקייס גו שעור מספיק לנו ואולי שיהיה זה המסלה למה שיבא אסר זה (מיללער עי 25). 1לא ידעתי לתקנו ואסשוב שמצא המסבר מלס ירד בהעמקה מלי ערב