Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 53

53 מפענח נעלמים כירחי קדם בסוד אלוה עלי אהלינו, בהיותנו עוסקין בחידודי שמעתתא והיינו כשני עםרים תאמי צביר,. כדאמר ר נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ? לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף ת״ח מחדדים קטנים את הגדולים [תענית ז׳ א,] ובהצמדנו כגוף אחד ולבב אחד לסדר מקרא ומשנה הלכות ובריתות כריש לקיש הזוה מסדר מתניתין 5 ארבעין וימני כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה ועיל קמי ר׳ יוחנן [שם ח׳ א׳]. כי הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. והמקום יודע כי בעת זכרנו ממנעמי חברתינו וטעם זמני ישיבתנו יקד יקוד בלבבנו, כאש בוערת עצור בעצמותינו, נלאינו כלכל ולא יכולנו. יהי רצון מלפני אשר אין ברצונו עוצר, ואין בידו קוצר, להפליא סבה כרצוננו, ולהביא עלילה 10 נורא על פי תאותנו, לחברנו כימות עולם וכשנים קדמוניות. . להמתיק סוד יחדיו. מה מתוק מדבש להוציא לאור תעלומות צפונות ולגלות הויות חכוית טמונות, לשום מעקשים למישור ורכסים לבקעה. ואם נסלאת בעינינו, נקל זאת בעיני ד תאות לבי אם יתננה וארשת שפתי אם לא ימנענה . . מלפניו. ובעת בקרוני (?) מאת אחי יושמר לעד מליו . . 15 ובבוא אל ידי כתביו שמחתי עליהם כעל כל הון, וששתי בהם. . ובד,ניע כתבו עם זכריה שלוחו לידי קמתי אני לפתוח .. גליון גדול מי ידענו, ועמוק עמוק מי ימצאנו . . השן פניו ואפוד אחוריו. מה נמרצו. מלא חכמה מגירי דבריו . . . ממולאים מלואת אבן מוסבות משבצות מדע והבין. השתעשעתי באבני מלואיהם, וד,תפארתי בהם לנגד כל רואיהם, 20 ואומרה: מי יערוך למול תוקף מליהם? ומי בעל דברים יגש אליהם? והעידו בנועם אמרתם, כי מדברי חכמים הם חצובים וחירותם. ואמנם כי אות נאמנת היתד, אגרתך על דבריך ועל חכמתך, וראיה ברורה ונכונה, כי אתה מלא חכמה ותבונה. אבל זכריה השלוח מביאה בקש להכחיש עדותה ולהשחית תהלתה בשקריו וכפחזותיו. כי זבובי מות יבאיש יביע 25 שטן רוקח. ולא השגתנו אליו. דלא אתי על פה ומרע שטרא. ועם כל זאת תמהתי והתמד,מתי. תמהתי. איך שחת דבריך הנעימים ובידו שלחתם? והתמד,מתי מלהשיב עטו תשובתם. וזאת ועוד אחרת אחריהם תשובת ד,אגרת. ואתה ברוב שכלך תבין דבר מתוך דבר, ותבוא אל היכל המלך בלא בר. ותדע ותשכל ממצוא דבר. והזכרתיך בכתבך הנעים כי כמד, 30 אגרות שלחת לפנינו מעת הפרדך מעלינו, ולא הגיע מהם אלינו לבד מאחת לפני זו הנזכרת, הנם לעדת בני ישראל למשטית, ולכבוד ולתפארת ומימים רבים הייתי זומם ומשתומם לרפוא . . ולאוהבי נדבה, ולהשיב תשובה, ולפרוש כנפי אהבה . . לו כי אין אני ליד דרך לידע בעוברים ושבים . . והייתי מצפה למצוא ציר נאמן, ולא נזדמן . . . יצוד, האל 35 וימן התלמיד הנכון, הכשר ההגון. ר׳ פלוני .... כתני עם גזרת לבבי