Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 54

מפענח נעלמים 54 היה אי מיורקא ועיני .... מלאכתו גלגלי תלאות הריצוהו עדי ... בגלותו ממקומו. עם קהלתו אשר הגלתה אדומה, ושלח הזמן את כל מגמותיו אל לבם, והגלה כבודם, ושפך בבדם. ויאה באבדם, ושמח לאידם. ברוך שאין בידינו עולה. צדיק הוא בכל דרכיו. וזד, הנזכר ישיבהו האל לקדמותו, ויברך אחריתו מראשיתו. נבחן ונצרף וזוקק שבעתים ויצא זהב טהור, והורק מכלי אל כלי ואע״פ כן עמד טעמו בו וריחו לא נמי. חכו ממתקים וכולו מחמדים, תורה ודעת וענוה וכבוד. ומוצא חן ושכל טוב בעיני אלד,ים ואדם. נכבד בעיני כל רואיו ונבזה בעניו. וממכתב קהל גדולי נרבונה ישמרם האל ויגונום תדע טובו ותעמוד על בדיו. כי מה טובו ומה יפדו. והמוציאו ממאסרו, באלהים אהלל רביו, והאל ישלם שכרו וער הנה . . . טבועים בשמם. שקועים במאסר עניים, ויש מקור, לו על זאת בחסדך אחינו. כי אליך שם פניו, ונשא עיניו. ועל טובך נשען, אשר הוא אהל בל יצען, וכתבנו לו שורות חללו לקדם בו פניך, ולמצוא בגללם חן בעיניך. לפי שידענו, כי מדותיך הנעימות יורוך לדבר אחותנו 64) ולעשות חפצנו ותאותינו. ועתה בהגיע אליך פרוש עליו כנפי מחלליך. (צ״ל חמלתך) ודבר על לבו. כי אטום כאבן והשתדל בעזרתו, להעלותו מטבעתו, ותן יד להשקיט שאונו, ולהסיר יגונו, והיד, לו למליץ לפני.. אל ועוז בית ישראל, השר אשר לא יערכוהו שרים, האדיר אשר . . . הגבורים, ראש הקהלות, ר,ר,וקם עול ביושר פעולות. הנגיד המעולה, עצמו מחלליו מספר, ומלכתוב בספר: רבנו עמרם. המקום יתמיד תפארתו ויאריך ימי ממשלתו, ותורוהו מזמותיכם.מסלול ודרך לאטר לאסיריו צאו ולסעיתו היושבים ש;זנו את זאת לפניך אחינו תחלת שאלותינו ובכורי חפצינו . . צופיה, ונפשנו הומיה. עד שנתבשר בבשורה טובה . . האל על ידיך בעסק זה, וממנו נשאל . . . ולהיותם לעטרת צבי לשאר עמו. . . אנו מלפני כבודך אחינו . . . מפני אדותיך וסתרי . . . . אליך חדות נפשנו, ועלז כליותינו. יהי רצון שנתבשר בשורות טובות ונשמח בנועם דברי כתבך אמן. ושלום לאין תכלית וקצב, וששון בלי יגון ועצב, ושמועה קרובה, ושמועה טובה. יהי לאחינו משאת נדבה כדי האהבה. ולכל תלמידיו ומשרתיו ובעלי בריתו, ואנשי עצתו, ממנו ומתלמידנו ומחתנינו וקרובינו. אגרת מפלוני אלמוני לפלוני אלמוני. ע״מ יתד וב״ת יתד ונ״ת יהד ותנועה בדלת וגסוגר. אשד דת אל ותורתו בלבו וחיה ןסיוו־יה;עצתו באלו ך־ת נתונה לו?מיני ושמע אל?עת 0ךת?ך־יתו 5 10 15 20 25 30 36