Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1882-01-01 · 1 (1882) · p. Seite 55

55 מפענח נעלמים 5 10 קעודת כל ימי חייו הגיותיו להתגדר65) להךאיות גא_ותו ויאירו?איור שמיש?צאחיו ןניוצח?עת ביואיו.וצאתיו אשר צדק וחסד אהבתיו! והתעדן בסיומם א;הבח'ו דוה ממור א הלי חלמתיו ולא אשאל לעולמים פדותיו ורפא הזמן ממחלתו והצדק והרם מעלהו במיו ביום היותך בן חניתו 66) אשר ערץ וגם ארץ קניותיו67) מאיור היורה ונר מזווה אשר שם והניחו סכמים לו מקומות?פירושיו להרי דת?ופרק והגביור?מלחמיות ^ךים ישמע נר בל־?ני היורה ומקרא גטה צפיון.וגם ימין בלבי שנן שליו?מיורשיו וכל עת גתתיהו לך ע?ד ןדה ביו צלח ורכב והתאזר שררה רעה עמי בשבט האמונה נחה איותו במו דרך ןשךה ואל שדי יחייך לעולם לך המאור הגדול אשר (פה יהל הבליה וההפסד) אשר . . על15 בל אור ממנו אמתו לפני עין אשר כל איש (פה נבלו כב׳ שורות) לא תמעדי . . ישאו הרים שלום לעם בימיך, ולאנשי לבב המזכירים תמיד שמך. החקוק על מצח זמננו להתפאר, ראש השלישים יושב בשבת לפרש ולבאר. יהי רצון מלפני נוטה שמים בתבונתו שיאריך ימיך ושנותיך בתוך עדתו. וכמו מלא לבבך מזיו חכמתו יתן כן אחרית לשארית הנמצאה בנחלתו, ויאדיר ברום מעלתך כסא ישיבתו, וישיב בימיך הוד שכינתו ברהטים כמקדם אל עירו וביתו אמן סלה. אודיעך תדע, כי שלום אהלך. וכי טל אורות טלך. כי בראותי כתבך המהודר, בכל סוחרר, ובכל דר. המעולה במלים כדרבונות וכמסמרות 1 , 25 נטועים, המפואר בדברים בנחת נשמעים. מה טובו אותותיו, כנחלים נטיו, ומה יפו שורותיו, אשר הלבבות אליהם יכליו. הפיחו גני עניניו מור עם כל ראשי בשמים, ושאבו כל מתי העיר ממעיני פירושיו מימי שלומים. והיו טוריו מאירי עינים ובבות68) ומדבריו משמחים הלבבות. ושהה חכמה מנין עפאי עניני . . . רם לכל מביני בינת מביניו .... אליכם אישים אקרא.לכו לחמי בלחמי ושתו ביין מסכתי . . . . , ואמרתי' לזה תאות שררה על עמנו. כי עליו נחה רוח חכמנו, וממנו יאור מדרשינו וגבורנו ושלישנו ורכבנו ופרשנו. בר אוריין ואבחן69) אשר לו בחכמה ממשלת, יקבל בחסדו תשובה מקטורת קנטון ושחלת. וצורי אשר גמלני טוב והציל נפשי, יעלה מעלה מעלה אלופי וכליל ראשי, ויראהו כבנין עיר קדשי, ולשובב מסגרי וחרשי70) ושלום. 1י'3