Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Journal
- Magazin für die Wissenschaft des Judenthums
- Volume
- 9 (1882)
- Issue
- 1 (1882)
- Date
- 1882-01-01
- Page
- Seite 57 (sequence 189)
- Language
- German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 72% known words query
- IRI
…/2572068-2572081-2572082--1692-2573838- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
57 מפענח נעלמים צדיק לברכה (משלי י׳ ז,) ובו׳ אמר הקכ״ה הזכרתי את הצדיק ואינני מברכו? ואברהם היו יהיה לנוי גדול עכ״ל. ויעוץ יומא (ל״א ב׳). אולם ברור מאד אשר אך אנשים אחדים נהנו כן. אבל רוב בני אדם לא נהגו לכתב ולאמר ו" ל כי אם על המת. הן בכל הספרים ■אשר בידינו לא נמצא ז" ל רק על המת. וכן לעניןכבוד אב ואם לא נזכר חיוב אמירת ז״ל רק אחרי מותם. יעוץ ש״ע (יו״ד סי׳ ר״מ סעיף ט׳): חייב לכבדו5 אפילו אחרי מותו וכוי ואם הוא לאחר שנים עשר אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. וזה לא יתכן על החי. בכל זאת לא נזכר שם אשר הבן חייב לכבד את הוריו באמירת ז" ל לבדו. ויעוץ שם. דמר בר רב אשי כי הוי דריש בפירקא איהו. אמר אבא מרי ע״כל. ולא נזכר שאמר נם ז"ל. ומקצת בעלי אסופות חקרו ודרשו אם משיאין10 אשה ע״פ אגרת אשר כתוב בה ז״ל על כעלה. ויוכל היות אשר מנהג רוב בני אדם לכלת־ כתוב ואמור: ז״ל כי אפעל צדיק מת נלמד מהכתוב בתנחומא (פרשה תולדות). אין הקב״ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהן אלא לאחר מיתתן. שנאמר לקדושים אשר בארץ המה (תחלים ט״ו). אימתי הן קדושים? כשהן קבורים בארץ ובו׳ וכל כך למה? שאין15 הקב״ה מאמין כחם שלא יטעה אותן יצר הרע עכ״ל. 6) שלשת הטורים האלה כתב לאהד מיורדי הים, ובהם שאל מעמו לתת את השיר והאגרה להשר אלחנן. 7) בשיר ובאגרת כתוב: חננאל. ואץ כל ספק אפוא אש־ אלחנן הכתוב פה הוא הנגאל. אך בגלל לחץ החרוז והמשקל הפך המשורר אותיות חננאל ונהיה אלחנן והרשה לעצמו עשות כן בעבור שהוראת אל חנן היא כהוראת חנן אל. 8) כן ■הוא בכ״י אקפפארר. אבל בכי" אבן רש״ף כתוב: חברו אלי ולי נראה יותר נוסחת כ״י אקספארד. 25 9) בכי" אבןרש״ף קדםטור: ומה לי עוד לטור: וחיים מתקו לי. ואני הצגתי ככתוב בב״י אקספארד. כי תיכף לוכרון רב חננאל אשר בטור ומה לי עוד צ״ל שבהו המתחילבטור: גביר נוצר. ובלתי נכון להפסיק בינימו בדבר אחר. 10) רמז לדברי ידידות ואהבה אשר באוהו מרב חננאל .והיה לי30 כתשורה. והוא ע״ד אמרו באגרת גביר דעות: באה תשורה, מפנינים יקדה. מכהב מפואר, במחוגת השכל בתואר וכוי עכ״ל. 11) על אות לבבו הוא כמו לפי אות לבבו. יעוץ פתיחת ר׳ שמואל אבן תבון להעתקת מורה נבוכים אשר לו: הנה בערבי כשרוצים לומר לפי דעתי או לפי דעתנו או לפי זה הענין אומרים על דעתי או על רעתנו. סוף דבר משימים מלת על במקום שמשימים בעברי מלת