Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1881-01-01 · 1 (1881) · p. Seite 41

Bereschith Rabba. 41 Annahme keine allgemeine Gültigkeit hat, können folgende Stellen, in welchen die Namen der Tradenten differiren, zur Genüge beweisen. B. r. Sect. 48: אמר ר' שמעון בן אלעזר (j. Berachoth 36 d ורבנן אמרין), - 41: ן) ריש לקיש בשם בר קפרא. Kethuboth 31 d רשב״ן בש״ר יונתן), - 15: ר׳ ברכיה ור' חלבו (j. Nasir 56 b. ר׳ יורן בן פזי), - 49: ר׳ חלבו משום רשב״ן (j. Megill. in 74 b ר׳ ירמיה ר׳ חייא בש״ר יוחנן). Ebenso B. r. 50 (j. Kethub. 36b), 24 (j. Berach. 130), 54 (j. Bab. Bat. 173.), 8 (Jer. Kethub. 24d), 13 (j. Taanith. 66c), 18 (j. Jebam. 12a) u. s. w. Die erste Behauptung aber, daß der j. Talmud dem B. r. zu Gebote gestanden, hat Z. mit 8 Parallelstellen belegt, die zum größten Theil nichts mehr als Parallelstellen zu sein scheinen, aus denen sich eher die Unabhängigkeit beider erweisen läßt. Hierher gehören j. Berachoth 4 (B. r. 78 d — Sect. 68), Megillot I, 9 (ib. 40b — Sect. 37), Jebamoth 16, 3 (ib. 73d), Kidduschin 1, 5 (ib. 45 c Sect. 41). In der ersten Parallelstelle zeigt es sich, daß gerade dasjenige, welches der Redaktion des Jeruschalmi angehört, dem B. r. unbekannt war, das in dem Ausdruck zum Theil mit Babli') übereinstimmt: auf die Frage im I.: מאיכן למדו נ' תפלות וכוי paßt sehr wohl die Antwort: רבנן אמרו תפלות מתמירים גמרו, ריבל״א תפלות מאבות למדום וכוי, B. r. dagegen: 'רבנן אמרו כנגד תמירים תקנו, אבות התקינו נ תפלות וכוי wie die Boraita im b. Berach. 26 b; ferner j. T. בערב צריך לומר יחי... כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כך תוציאנו מאפילה לאורה. 33. r. בערבות צריך אדם לומר ובו' יהי ... שתוציאנו מאפילה לאורה. 1) Daß B. r. hierbei nicht aus dem b. Talmud geschöpft, geht aus mehreren Differenzen klar hervor. Im Uebrigen vgl. G. V. S. 173.