Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1880-01-01 · 1 (1880) · p. Seite 105

105 נחלת שד״ל דפוס בומבירג ודי נטרה! ואמשטרדם שנת ת״ב ובכ״י והראן. אבל בדפוסים אחרונים'השמיטוהו ככל שאר הפיוטים שהשמיטו שלא להפסיק באמצע התפלה׳ לכן הנני מעתיקו, והוא מיוסד על אברהם אבינו וחסדיו׳ ולבקש מהאל שתעמוד לנו זכותו. איתן משביל כחכמה נחקרת 5 ויקרא קישם לי: ג חל הובא על־סמל כושן בי באש יי: דעת -וליון להג ולחש 10 דעו כיי!: ן עליו תלויים שחק וסבל אך יראו את יי(ד): ז בדתו מרות כנה מיסית(ה) " ־•• -ד :,•'•■15 V זאת נחלת עכדי יי: טפסרי ממלכות לרגליו הדרכת הנה כי כן יברך גבר ירא יי: י ום איות לדרוש.ולחקור ' י 20 ןחאמין מי: 5 ן לא ימנה!רעף בארץ •אמן כן.יעשה משל המריץ לחיות לכרית (ו) 25 א בן בחן פנה מנקרת(א)?ידו עלתה(ב) ויעמד לפיזקךת?חשוכת ס־ק פרח כשושן ג אה חלצתו מאור הככישן די ריש להיוריות מתי סרה וכחש(נ) דו מיון חנפי לב קהא ורחש ח כל יצר ןר׳כיל הוא סובל ומדוע תלכו א;ח.רי ההבל זנה מיוישב ונטש מיולדת חשת ןך־חשת מלה נועדת חמדת נחלות לפניו ערכת ט כמת זרעיו ובכל ברכת נ אב ןחאב על!בשת מקור ב לת לו ברית בל־ישקיור באשר לא תוכל לכפור ככביעיץ ל הג בשמעו רען במרץ מדיום מגיד מראשית אחרית (א) על שם אבן בחן סנת יקרת [ישעי ליה י״ו] ומצאנו אברהם אבינו מכונה צור חצבתם [שם נ׳יא א׳] והמשורר קוראו אבן בחן וכר על שם שהיה הראש •י' וחיסור לאמונת היחוד. (ב) על שם מה שאמרו בסוף ספר יצירה כשבא אברהם אבינו והביט וראה וחקר ובו׳ ועלתה בידו הבריאה. (ג) כן הוא בספרי הדפוס׳ אבל בכ״י והראן סורר וכחש, ויהיה שם30 התאר כחש׳ כמו בנים כחשים. (ד) כך הוא בכ״י והוא בשמואל א■ י״ב כ״ד׳ ובספרי יי'והדפום אך דעו'׳' T'את יי, והוא טעות׳ כי כל בית מהשיר הזד׳ מסיים בפסוק ומלות אך דעו את יי אינן סמוכות אלא בתנ״ך. (ה) כן הוא בכ״י, והוא על שם וכנה אשר נטעה ימינך, פירש רד״ק בשרשים רוצה לומר ארץ ישראל׳ וכוונת המשורר כי בהיות אברהם גר בא״י נתן לו יי ארץ מגוריו לנחלה ובספרי הדפום פנה מיוסדת. (ו) משל המריץ, בן הוא בכ״י,35 והכוונה כי ה, צוהו ענין הבתרים למשל על הטלכיות [עי רש״י] ובספר