Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1880-01-01 · 1 (1880) · p. Seite 232

282 Lerner des B. r. nicht Vorgelegen habe, was aber die Citate selbst noch stärker beweisen, da sie nicht direkt ans Akylas geschöpft worden, sondern auf dem Wege der Tradition in .B. r. gekommen sind. Sect. I: ר', יוק בשם עקילם אמר לזה נאה לקראו אלוה בנוהג שבעולם מלך בשר ורם מתקלס במדינה ועדיין לא בנה לה דמומיות ועדיין לא בנה לה פריבטאות בתהלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו, ברם יחידו של עולם בתהלה פעל ולבסוף נתקלם. Das Akyläische in diesem Gleichniß besteht, wie es scheint, darin, daß, während die LXX ברא mit enolrjas wiedergeben, Akylas es mit hnas übersetzt. Dieses Bauen klingt in dein Midrasch überall durch: לא בנה לה פרבטיאות ,לא בנה לה רמוסיות und ist zum Ueberstuß sehr deutlich in dem קטיזמא — xtIouu (von %rl£<a) ausgedrückt; dies aber dürfte auch Alles sein, was davon dem Akylas angehört, da seine Uebertragnng streng hermeneutisch: knapp und kurz war (vgl. Gr ätz, Geschichte der Juden, Bo. IV S. 437). Sect. 46: אני אל שדי תניא משום ראב״י אני הוא שאין העולם ומלואו כדי לאלהותו. תרגום עקילם אכסיום ואנקס. Offenbar ist אקנום — אנקם — Ixavo?, zumal da Aruch s. v. אקיוס und Mse. M. die Leseart אקנוס haben. Frankel (״Ueber den Einfluß der palästinensischen Exegese auf die alexandrinische Hermeneutik", S. 281) bemerkt, daß ixavo; der midraschischen Interpretation שיש ר׳ (B. r. 46) zu folgen scheine. Der Ausspruch des R. Nathan, den Fr. ineint, lautet daselbst allerdings anders: אני אל שרי אני הוא שאמרתי לעולמי ולשמים ר׳ ולארץ ר׳, wird aber diese agadische Auslegung als eine bloße Erweiterung des ursprünglich Gegebenen aufgefaßt, so würde die Uebersetzung des Akylas in Kürze die beiden ihr vorangehenden agadischen Erklärungen, die des R. Elieser b. Jakob שאין העולם ומלואו ברי — ä§10s, die des R. N'athan שרי — ixavo; bezeichnen und andeuten. Eine andere Auffassung dieser Stelle findet sich bei Anger ״De Onkelo“ S. 14, der אבסיום in ia%v^6s einen־ dirt (vgl. die Note zum Auctar. ad. Orig. Hexapl.). In Sect. 73 scheint der Ausdruck ריסקרין urgirt zu inerden, der übrige Verstheil scheint gleich dem פנימי in Sect. 21 aus dem Griechischen übersetzt zu sein (vgl. de Rosst a. a. O., ״De Onkelo" S. 23, 24, 25).