Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1880-01-01 · 1 (1880) · p. Seite 213

Mreschith Rabba. 213 Tos. Ber. 1, 2. ביוצא בו לא יקרא עור שמך יעקב בי אב ישראל יהי׳ שמך לא שיעקר שם יעקב ממנו, אלא יעקב מוסיף על ישראל ישראל עיקר ויעקב טפלה b. Ber. 13 a. ביוצא בו אתה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב בי אם ישראל יהי' שמך לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפילה. j.׳ Berach. 3d. ודכוותי׳ הקורא לישראל יעקב בעשה, שיני נתוסף לו הראשון לא נעקר ממנו. :לעובר תגי לא שיעקר שם יעקב ממקומו אלא כי אם ישראל יהי׳ שמך ישראל עיקר ויעקב טפלה, ר׳ יברא בשם ר׳ אחא מכל מקום שמך יעקב בי אם ישראל יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו. Tos., B. r. und Babli bieten fast ein und denselben Wortlaut, die Leseart des I. steht mit diesen indirektem Widerspruch: שני (ישראל) נתוסף לו הראשון לא נעקר, stimmt aber dem Sinne nach vollständig mit der von B. r. angeführten Antwort des ר' וברא בשייר אתא überein. Ein Doppeltes ist denkbar: wird das ür B. r. von ר' וברא Citirte als seine eigene Antwort auf die daselbst gestellte Frage aufgefaßt, so wäre dem I. die Tosephta überhaupt nicht bekannt gewesen, was allerdings seine Schwierigkeit hat, betrachtet man dagegen den Ausspruch des ר׳ וברא בש׳ר״א bloß als eine andere Leseart der Tosephta, so hätte sie I. nur in dieser Gestalt gekannt; jedenfalls aber kann B. r. hier vom I. nicht abhängig sein. Diese Unabhängigkeit des B. r. vom j. Talm. zeigt sich auch in B. r. Sect. 94, wo die daselbst citirte Boraita (אמר ר״י .... אמר ר' שמעון) w e - sentlich vom j. Theruma VIII, 46d sich unterscheidet, mit der Tosepht. Thermna VII dagegen vollständig in Einklang steht. Ebenso verhält sich auch B. r. Sect. 46 (.. את בריתי) zu Tos. Sabb. S. 133, b. Jebam 72 a, j. Sabb. 17 a, wo abgesehen von dem אפי' ר' והי פעמים, das ein Späterer aus rationalistischen Gründen an der Stelle des אפי' מאה פעמים (Tos., b. T.) gesetzt haben mag, der Text in T., B. r., b. T. und namentlich der Schlußsatz gleichlautet, den j. T., wie es scheint, gekürzt hat. Oder sollte augeuouuncn werden, daß dem I. der ältere, ursprüngliche Text Vorgelegen, der diese Anlehnung an den 15