Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1880-01-01 · 1 (1880) · p. Seite 167

Bereschith Rabba. 167 31b: ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ. אין נבוכים אלא מטורפי' שנאמ' מה נאנחה בהמה וגו׳ וכוי ואמר פרעה לא ירע מה אמר משה הטען ולא הי׳ יודע להיכן שנא' נבובים אין נבוכים אלא משה שנא׳ עלה אל הר העברים הזה הר נבו. 33 b: ביד רמה בריש גלי ד״א שהי׳ ידן של ישראל רמה על מצרים. 28 b: כי קרוב הוא קרוב הדבר שאמר הקב״ה למשה וכוי כי קרוב הוא קרוב הדרך לשוב למצרים. 29 a: בי אמר אלקים שלא יראו עצמות אחיהם וכוי בדי שלא יחזרו לאחוריהם. 33 b: ופרעה הקריב הוא הקריב הפורענות לבא עליו וכוי ד״א ופרעה הקריב קרב עצמו ומיהר ללכת ולרדוף אחריהם וכוי• In den drei letzten Beispielen wird sogar die agadische Auslegung vorangeschickt und erst dann die exegetische Erklärung angeschlossen. Die große Aehnlichkeit nun, welche die Anlage des B. r. mit dem Plan des ältern Midrasch bietet, noch mehr aber der Umstand, daß der Midrasch zur Genesis gerade in diesem Punkte von den übrigen späteren Midraschim differirt, dürfte der Vermuthung Raum geben, daß dem letzten Redaktor des uns vorliegenden B. r. ein älterer Midrasch zu Grunde gelegen. Diese Vermuthung findet eine starke Stütze an der tradirten Ansicht, die R. Hoschaja rabba als den Verfasser dieses Midrasch bezeichnet, eine Ansicht, die nicht so seltsam klingt, wenn sie nur behaupten will, daß der Plan und gleichsam der Grundtext unseres B. r. von jenem herrühre; diese Annahme, für die sich noch mehrere anderes Momente geltend machen lassen, scheinen auch die Halachoth Gedoloth zu bestätigen, da sie B. r. mit Mechiltha und Sifre in eine Kategorie stellen. Hiernach würde der ursprüngliche B. r., in den der nelle Bearbeiter die zahlreichen Agadot der amoräischen Epoche aufgenommen und mit dem Grundtext verwebt haben mochte, allerdings nur einen kleinen Bruchtheil des Gesammtwerkes bilden und im Vergleich zu den Theilen aus dieser Redaktion auf ein Geringes reducirt werden müssen. Ein gleiches Verhältniß zwi- 1) Vgl. Excurs I.