Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1880-01-01 · 1 (1880) · p. Seite 161

Bereschith Rabba. 161 V. 6: ונח בן שש מאות שנה ר״י ור״נ רי״א שנת המבול וכר׳. V. 7: ויבא נח ובניו וגו׳ מפני מי המבול, אמר ר״י נח מחומר אמנה הי׳ ובו' rc. So wird auch in Sect. 41 jedes einzelne Wort erklärt m dem Vers: וינגע ד' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על רבר שרי אשת אבדם "נגעים גדולים" פרעה בראתן לקה, "ואת ביתו" א״ר אחא אפי' קורות ביתו ובו׳ "על דבר שרי" הכל אומרים ובו׳ (conf. Jalk.) אשת אבדם" אר״ל ובו' שהי תה אומרת לו א״א אני". Sect. 30 behandelt bloß einen Vers, er wird aber auch Wort für Wort commentirt: ״אלה" א׳ר אבה ו ב׳׳מ שנאי אלה ובו׳ "תולדות נח נח" אראב״ב בל מי שנכפל שמו ובו' "איש" ב״מ שנא׳ איש ובו' "תמים הי׳ בדורתיו" בר חטייא אמר כל מי שנא׳ בו תמים ובו׳ ״היה" אר״י ובו׳ ובו׳ ״בדורותיו": ר״י ור״נ בדורותיו הי׳ צדיק ובו' "את חאלקים התהלך נח" ר״י ור״ג ובו׳. Diese regelmäßig fortlaufende Commentirung, die mit dem Text von Vers zu Vers, von Wort zu Wort fortschreitet, ist im B. r. so genau und streng durchgeführt, daß sie fast überall scharf hervortritt und sich auf jeder Seite Beispiele und Beweise dieser Erklärungsart in Fülle darbieten. Deshalb auch ist B. r. in Form und Anlage von der Genesis abhängig. Ein Umstand aber ist es, der nicht selten den wahren Sachverhalt entstellt und die Durchführung dieser Methode nicht mit der Entschiedenheit in die Augen springen läßt, mit der sie in Wahrheit gehandhabt zu S. 31 und 32 זה שכיון, das זה שוכן בזכות הקלבגות in S. 34 scheint er nicht zu kennen, wenigstens citirt er es nicht. Die Erklärung Pseudo-Raschis (vgl. מ״כ), welche das fragliche Wort mit שכן= Nachbar, wie auch die des ידי משה, der es mit שייל in Verbindung bringt, läßt sich schwer durchführen. Gegen Beide spricht die Seltsamkeit der Construction (... שכן לעשיית), die mit keiner gesicherten Stelle belegt ist; gegen die Auffassung des ידי משה kann noch der Umstand geltend gemacht werden, daß die Substantivbildung dieses Ausdrucks einer sehr späten Zeit angehört. Darin jedoch stimmen Beide überein, daß dieses זה auf den Vers zu beziehen sei; wenn wir aber Noa darunter verstehen, so würde dieser Passus aussprechen: Noa habe sich angeschickt, die Arche zu erbauen. In demselben Sinn würde dann das שכיון in S. 32 zu nehmen sein, hierher dürfte auch die Stelle in Bamidbar rab. S. 14 passen. Schwierig bleibt der ähnliche Ausdruck in S. 34: ,זד שוכן בזכות הקרבנות; der Verfasser des עץ יוסף emendirt שוכן in שבירכן, vielleicht dürfte שכרן vorzuziehen sein.