Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 239

Maimonides' Tomment-ir zu Pirke Aboth. 23S tene; 3. die tadelnswerthe; 4. die lobenswerthe; 5. die erlaubte — das Sprechen über die nothwendigen Bedürfnisse des Lebens nur unter die Rubrik des Erlaubten fallen kann. Es ist nicht lobensWerth wie das Lob der Tugend und die Warnung vor dem Laster, es ist noch weniger geboten, wie das Studium der Wissenschaft; vielmehr ist es empfehlenswerth, so wenig als nur irgend möglich über das zum materiellen Leben Gehörige zu sprechen (12 ומה החלק ישובח האדם כשימעט הדברים). Denn was vom ethisch praktischen Standpunkte aus nützlich ist (דברים שבלם הועלה), muß deshalb noch nicht von der Religion geboten (מצוה), oder auch nur empfohlen (ואהב), sondern höchstens gestattet (מוהר) und dem eigenen Ermessen eines Jeden überlassen sein (אם ירצה ידבר ואם ירצה לא ידבר). Man muß diese beiden Gesichtspunkte streng auseinanderhalten, um nicht — Herr Reifmann hat dies, ich weiß nicht warum, mit Stillschweigen übergangen — auch daran Anstoß zu nehmen, daß Maim. die Unterhaltung über gleichgültige Dinge tadelnswerth findet (דבור הנמאס), während er sie den Ethiker nur als indifferent (דברים שאין הועלה בהם ולא מק), höchstens als überflüssig (מנהר) kennzeichnen läßt. ad 21) ibid. ועל זה הענין כוון באמרו ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה בא מ רו וחכמים יאמרו לצריק: מלת מאמרו היא טעות סופר. Der Jrrthum des Abschreibers erklärt sich durch das vorhergehende כוון באמרו. Die drei hebr. Handschriften haben statt dessen die Lesart: ועל זה הענין אמר הנה לא המדרש הוא העקר אלא המעשה• So auck das Orig.וען הירא אלמעני קאל הנא לא המדרש וכוי. ad 22) ibid. אפלו ענין השיר ההוא שבה הגבורה והנדיבות והוא מן הלק האהוב או בשבחי היין ירחיקו זה וכוי• הוא תמוה מאוד כי מה לשבח היין בחלק האהוב ולי נראה ברור כי תחת היין צ״ל בעליהן ומלות או בשבחי בעליהן צ״ל.ור״ל בעלי הגבורה והנדיבות תיכף אחר מלת הנדיבות. Der arabische Text lautet: ולו כאן גרץ דלך אלשערפי מרח אלשגאעה או אלכרם והירא מן אלקסם אלמסתחב או פי מרח אלנביד• Man müßte also auch hier zunächst die Umstellung vornehmen, welche R. für den hebr. Text beantragt, also 'או פי מדח אלנביר vor והרא מן אלקסם אלמסתחב setzen. Und was würden wir dadurch gewinnen? Vorläufig nichts, als eine neue Correctur; denn jetzt müßten wir erst אלנביד etwa in