Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 215

Die neueste Hypothese über den Priestercodex. 21S Ezechiel 12 ,22 ,שחד לקחו *ך 26 ,22 ,כחנית חמסו תורתי 27 ,22 ,שרית בקרבת כזאבים 46 ,23 ,לזעוח 6 ,24 ,אוי עיר חרמים 16 ,25 ,פגשתים — כרתים — חון» חים ,וחשבתי תמון שיריך וקול כגוריך לא ישמע עוד 13 ,26 ,בקבצי את בית ישראל מן תעמים אשר נפצו בם 25 ,28 3—2 ,30 ,חח ליום כי קרוב יום — לח׳ ,למען אשר לא תקחו עור חרפת רעב בגוי ם 30 ,36 23 ,37 ,בגלוליחם ובשקוציחם 24;23 ,39 ,ואסתיר פני מחם 24 ,44 ,ועל ריב חמד. יעמדו למשפט Andere yett. Schriften ארור לוקח שחר, Deut. 27, 5. כחנית -י חמסו תורתי, Zefanja 3, 4 שריח בקרבת אריות — זאבי ערב, Zef. 3,3 לזעוח, Deut. 28, 25, vgl. Jer. 15,411. s. חוי עיר דמים, Nachurn 3, 1 חבל חים — כרתים — פלשתים, Zef. 2, 5 חסר מעלי חמון שיריך וזמרת נבלך לא אשמע, Ainos 5, 23 וקבצך מבל תעמיס אשד חפיצך, Deut. 80,3 'אחת ליום כי קרוב יום ח, Joel 1, 15 .ושבעתם - ולא אתן אתכם עור חרפה בגוים, Joel 2, 19 את שקוציחם ואת גלוליהם, Deut. 29, 16 וחסתרתי פני מחם, Deut. 31. 17 ועל פיתם יחיד. כל ריב, Deut. 21, 5. Schon durch diese Beispiele wird man zu der Präsumption geführt, daß Ezechiel den Priestereodex ebenso wie die anderen Schriften benutzt hat, daß es aber sehr unwahrscheinlich ist, es habe der?6, bei dem sich sonst kein Beispiel der Benutzung anderer Schriften Nachweisen läßt, gerade einzig und allein den Ezechiel benutzt. Zu dieser Annahme führt aber noch eine fernere Betrachtung. Wenn der PC dem Ez. entlehnt hätte, wie kommt es, daß er gerade diejenigen Ausdrücke gewählt, die nur in Ezechiel sich finden und die, welche auch in anderen Schriften Vorkommen, vermeidet. Hat er es etwa darauf abgesehen, nur das Originelle aus Ezechiel zu entlehnen? Warum kommen im PC nicht die Ausdrücke ,ולא תחום ,עץ רענן ,זעוה ,שקוצים ,גלולים ואם הקל אב ,הפץ ,שב שבות ,לא תחמול u. a., die Ez. mit Jeremia und Deut, gemeinschaftlich hat, zur Anwendung? — Wir sind demnach genöthigt zu der Annahme, daß der PC das Original ist, das Ez. vor sich gehabt und benutzt hat. Ist dies richtig, so muß für die Erscheinung, daß in Bezug auf Leviten und Priester Ez. und?6 so auffallend von einander differiren, eine andere Erklärung gesucht werden als die, welche Wellhausen gibt. Man bedenke, Ezechiel (40, 45—-46) nennt zuerst die Leviten שומרי משמרת הבית, und die Priester שומרי משמרת המזבח, ganz so wie Num. 18, 4—5, er kann die