Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 191

Hoheslied. 191 כי תזכרנו. כשושנה כין החוחים .... פתרונו על הדרך הנגלה כאילו אחר שהשפילה החשוקה עצמה מפני שהיא מצואה כעולם השפל אשר הוא מבונה במלת שרון ועמקים בהסתכלה בצורות העליונות העומדות ברום העולם. חזר הדור השלם לשבחה ואמר שהיא עליונה ורמה על שאר האומות והיא בשושנה הנבחרת לטוב ריחה וחררה בין החוחים אשר אינם חשובים אלא לשרפת אש וכן הוא אומר ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת. ואומר והיו העמים משרפות שיר קוצים כסוחים באש יצתו. ואל יקשה בעיניך שפרשנו בין הבנות כאילו אמר בין האומות. ופרשנו בנות ירושלם מחנות עליונים כי מלת בין הבנות באה באות היריעה ובנות ירושלם באה בסמוך ומן הידוע כי ירושלם קדש וכל הסמוך לה קרש: X. Isaak Cßfife gereimte kabbalistische Auslegung des Hohenliedes. Antwort auf die Frage eines Jedaja (Oatal. Bodl. S. 1132). סוד שיר השירים .34 .Nr ,אגרת התשובה ,I (ו1398 aus Cod. de Rossi שאלה — טעם אמרם ז״ל כל שלמה האמור בשה״ש קדש חוץ מהאלף לך שלמה וכמו בן אומרם דרך ררש על פסוק שיר השירים שהקב״ה אומרו בכל יום כי אין זולתך משקיט רתיחה׳ ואדע כי שברך הרבה מאר: תש1בה — אחה בן אדם הגבא — פקח עיניך וראה — ואגלה לך סוד שיר השירים — וממנו תוכל להבין הכל במישרים: שיר השירים ד״ל ניגון הניגונים — המושפע משירי העליונים — כי בנעימותו יזדקקו כלי הנפשות — הטהורות הקדושות — והן כלי ייחוד התושיה ומחגוצץ עליהם זוהר אלהי בשפתי רננות — למנצח בנגינות — להשיג נעלם המלאכים — אשר בכנפיהם האופנים סובבים — זו היא כוונת חכמי נורא ואיום — שהקב״ה אומרו בבל יום: הנשיקה — רמז לבדיקה — וריח השמנים — המשכת ההשפעה מן העליונים — החדרים הגעמים — רמז לסודות הנעלמים — ובהגלותם נשמח — ועצבונינו ימח — והיין כגוי לחוכמות — כי מבלתו לא יגלו 1) Ueber den Codex und Jedaja vgl. Hebr. Bibl. XII, 34 ff. 13*