Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 165

Hoheslied. 165 In die Kategorie vorstehender Commentare gehört auch 3. Cod. Hunt. 268, aus dem ich die Einleitung und Erklärung zu 4,13—16 und 5,1 mittheile*): drin שיר השירים כל דברי שיר שבמקרא לשון סתם ועומק על דרך חידה ומשל ואין מבין אותו בי אם נביא כמו שאמרנו בתחילת חבור זה וכל שכן שכאן אומר שיר השירים וכאילו אמר סתם הסתמים וסוד הסודות וכמה דרשות ודברי הגדות דרשו בו רבותינו ושאר המפרשים כל אחר לפי רעתו ועל כן לא ראיתי לדבר באותן הדרשות וההגדות כי אם ביישוב המקרא ומשפט הדקדוק בלבד כפי רעתי והחפץ בדרש או הגרה ילך וידרוש מעל ספרי הדרשות וההגדות בי במופלא ממני לא אדרוש ער יבוא ויורה צדק לנו: שלח י ך טוש ארויוש1 2) פירוש התפשט מקום המים את ברכת השלח׳ ובן מי השילוח פירוש באותן המקומות שהמים מתפשט׳ בהם ויש מפרשין (3שלחיך התפשט הפארות מן שלוחותיה נטשו עברו ים: פרדס ריפישה פירוש גן עצי פירות רחב ובערבי חציה הקרקע הראוי לנטוע בו 1) lieber diese Handschrift spricht ausführlicher Neubauer Lu Geiger's Züd. Zeitschr. 1871, S. 154. Nach ihm enthält qu. Codex einen anonymen Comment. zu Psalmen (von 10,17 an), Job, Sprüche (1, 2, 28, 12 — zu Ende) Ruth, HL. u. Pred. (bis Cap. 5 Ende). Der Autor, der Arabisch verstand und fast zu jedem Verse die spanische (nicht französische, wie Geiger a. a. O. Note 1 vermuthet,) Erklärung des schwierigen Wortes giebt, lebte in Spanien. Er citirt in seinen Comment. Saadja, Jona ibn Gannach, Raschi, Jbn Esra und auch David Kimchi, wie mir Herr vr. Neubauer, seine Mittheilung in Geiger's Zeitschrift 1. 6. damit berichtigend, schreibt. Der kleine Auszug, den ich aus der Handschrift besitze, beweist genugsam, daß Verf. nach Kimchi lebte und dessen Wurzelbuch kannte und benutzte; denn die Erklärung nach יש מפרשין ist demselben entlehnt (S. 389 6ä. Lebrecht), und findet sich (S. 184) auch die Deutung des Worts מגדים fast buchstäblich. Vgl. ferner ם׳ השרשים sub אלה und ראש. 2) Arroyico (?), Bächlein. 3) Defesa, altspan, für dehesa, Weide, Weideplatz.