Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 164

164 Salfeld HL. 5,7 אייד״י רדידי 5,10 צח פריש״ק 5,11 תלתלים קרישפי״ש דאול״ש 5,12 מלאת קוגפלימיני״ט 5,15 שש בזומ״ר 6,5 הרהיבני איגלייויגמ״י אישפווסריגמ״י 6,8 מלכות ועגבי״ש 7,1 כמחלת באלי״ש המחנים דילי״ש פושי״ש 7.2 חמוקי ריגירימינט״ש 7,2 חלאים שרטי״ש 7,3 אגן הסהר מד״א דילאלונ״זז 7,3 המזג אלטימפיראפזעט״א 7,3 סוגה רגידגאד״ה 7,6 דלת פלוט״ה 7,9 סנסניו שושבונקי״ש 7,12 כפרים וילוגי״ש 7,13 דודאים מדריגולי״ש vielleicht von redo, Zurüstung, Putz, vom prov. aredar und vermuthlich wegen Anklang an das Arad, (s. o. §. 15 z. St.) gewählt. fresco, span., frisch. crespes, pl., gewellt, vom krau״ sen und dichten Haar gebräuchlich, franz. Bibel v. 1615 hat relmssant. complement, Ausfüllung, Zusatz. mdrmol, Marmor. esglaydren me (catal. glay Furcht) sie erschrecken, sie betrüben mich. esforsdren me, sie geben mir Stärke. -- reynes, Königinnen. balls (? de 168 passes), die Tänze der Schritte. regiraments, Leitung, Bewegung. S. oben zu 1,11. wahrscheinlich nach dem Gehör niedergeschrieben für span. nredaNa (runde Fläche, Medaillon) de la llma, die Mondscheibe, cat. atemperar, mildern (Wein mit Wasser mischen?) im Commentar erklärt: פי״ נגדרת וגגבלת ... . vgl. oben zu 5, 2, auch prov. pilotta, Knäuel. 808 brancas, seine Zweige, prov. vilatge, Dorf, ob dialeetisch für niandragoras (s. über dieses Wort §. 13 z. St.)? 8,5 אמשטד״ה דפק ajmtdda (span., Prov., ital. acostar, auch in der Bedeutung sich nähern, mit einander gehen, mitnehmen.)