Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 155

Hoheslied. 155 ששניה מתאימות מכוונות העליון עם התחתון בך חבמיך נוחין זה לזה בהלכה ומתאימין את דבריהם, ובשם שאין בשניה שן רעה בך אין בחבורת חכמיך פרץ וצווחה. משלי: פס׳ בחוט השני שהוא דק ואדום ורך בך שפתותיך דקות ונאות ורבות וזהו נוי של פה, ומדברך כלו׳ ודיבורך נאוה מתוךששפתותיך דקות,כפלה הרימון דהיינו כחצי רמון כך רקתך דהיינו גולגלת שעל המוח שהיא כפויה עליו בקובה, ולפיכך נקראת רקת ודומה לדבר ותתקע את היתר ברקתו וכשם שפלח הרימון וגולגלת כך קדקרך וגולגל׳ שאינו הראש דומה לראש לפת ולא דומה למקבת ולא שראשך באמצע צוארך מבער לצמתך, כל׳ רקתך ממולאת מוח כפלח הרמון שהוא ממולא, מבער לצמתך מבפנים לקדירה התחתונה שבה המוח נתונה ובמותה. ומליצה שפתותיך המה אמוראין בעלי שפה כלו׳ שפלי רוח ופניהם מאדימות ורכין כקנה ודיבורם נאוה וכשם שכשתפלח הרמון והמוח ופלחיו כולן מליאי חדרים חדרים בך הן מתחלקין בגבולין לסנהרריות מליאי׳ ובתי מדרשות וסנהררי שלחן עגולה ולא ארובה כראש לפת ולא מרובעת במקבת ולא שראש סנהרדי באמצע הישיבה ולא שישיבתם בקרנות אלא מבפנים לבית דין שהן צומתין שם* משל׳. פס׳ במגדל דור שהוא גבוה ונוי לעיר כך צוארך נטוי וגבוה והוא נוי לגוף כרר׳ ותלכנה נטויות גרון וכשם שמגדל דור בניינו בקא ישר׳ ואין בטוריו עקמנות כך צוארך אינו בעל חטרות כדר׳ ועל דבשת גמלים ומתרג׳ ועל הטורי גמליין, ובדברי רבותינו עור חטרת הגמל ואין צריך לומר שיש בו עצם בולט שהוא מום אפי׳ על גמר בשרו הבולט הוי מום דאמרינן אדקרא דבשרא הוא וצוארך אינו בעל מידות הללו אלא נטוי ומיושהובשם שמגדל דור בנוי לתלפיות. ורחש לבי לפרש תלפיות מלשון אילוף ולימוד הוא כמו טלפנו מבהמות ארץ והתי״ו שהיא מתחילה היא לצחצח המלה כמו תפארת וכן אמי בנוי לאילוף עוברי דרבים והולכי נתיבות ללכת לסימנו ואוילים לו יתעו•ומליצת ו מופלא שבסנהדרין הוא מתנשא לאילוף בל ישראל. וזה עיקר הפשט. ר״א תלפיות אע״פ שהן פיות כמה וכמה דהיינו ראשי האבנים וכולן מיושרות תל אחר כך צוארך אע״פ שהוא טבעות וחוליות כמה וכמה כלו מיושר כאחר שאינו לא שקוד והבוס ולא שמוט וכשם שמגדל דור תלוי עליו אלף המג; של זהב וכל שלטי