Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 153

Hoheslied. 153 מביאה לידי רוח חקדש שב אז דברת בחזון לחסידיך, רוה הקדש מביאה לתחיית המתים שב ונתתי בכם דוה וחייתם ללמדך זכותה של תורה שמזכה את עמליה לכמה מעלות טובות, פס׳ ישקני מנשיקות פיהו יש בפסי הזה זכירת מתן תורה יום שדבר הקב״ה עם אבותינו בחורב כענין שב מן השמים השמיעך את קולו ואומי הנה אנכי בא אליך בעב הענן ואו׳ קול דברים אתם שומעים והוציאו בלשון בקשה שבנסת ישראל מבקשת רחמים בגלות ואומי ישקני מנשיקות פיהו על שראה שלמה אורך הגלות וראה שישראל ישנה ימים רבים בלא נביא ובלא כהן ומורה ובלא תורה שהתורה נתחלקת לבמה פנים מפני חיסור החכמה שנעדרה מבני אדם וישראל מבקשים רחמים ואו׳ רבונו של עולם במה שהוצאת את אבותינו ממצרים ונחת להם התורה וקרבתנו מלבנו לעבודתך בן עוד יהי רצון שישקני הקב״ה מנשיקות פיהו מלשון נשקו בר והוא נשיקות התורה שגלה הקב״ה משיחו וישלה את אליהו להיות מורה צדק וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ולשון מלשון משמע, לשון נשיקה ממש ומרוב אהבת הקב״ה לישראל זבר בנשיקה הזה פיהו לפי שדרך מלבי מזרה ומלכי דרום להיות נושקים על היד אבל באן מנשיקות פיהו ופירושו על התורה שילמדני דעת שני ונתתי את תורתי בלבם ועל לבם אבתבנה ואומר בי בולם ירעו אותי מקטנם ועד גדולם ואו׳ ועשיתי את אשר בחקי חלבו ואת משפטי תשמרו ועשיתם וגם משמע ישקני לשון זין שהתורה נמשלה לבלי זין בענין שני רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם זה התורה שמזכה את האדם בעולם הזה ובעולם הבא, אבא מרי ז״ל פי׳ ישקני יטהרני מלשון במשק גבים, בתלמוד א׳ ח״ל משיקין את המים בכלי אבן לטהרם ופירוש גם על התורה שמטהרת את לומריה מבל אשמה ועון ולאחר שאמר ישראל זה לזה ישקני מנשיקות פיהו כדרך שעשה לאבותינו במצרים חוזרין ואומי בלפי שבינה כי טובים דדיך מיין טובים הם הטובות שגמלת לאבותינו מימי קרם בענין שני והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה׳ אתנו והיטבנו לך כך הטיב אתנו באחרית הימים בענין שני והטיבך והרבך מאבותיך מבהך הגדול שנקרא בשבעים שמות של גבורה ושל שבח: 10*