Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 89

Rabbi Jesaja Berlin. 8S בזמנו מו״ה ישעיהו ברלין זצלה״ה בעל המחבר ספר תקוני בלי שרת ושארי חיבורים נפטרת יום א׳ ח״י ונקברת ביום ב' י״ט שבט ת׳ק׳ע׳ה׳ לפ״ק. ת׳ג׳צ׳ב׳ה. 25) Sie sind gewöhnlich kreisförmig , mit einem oder zwei Strichlein versehen, so daß sie ״strahlenartig״ erscheinen. Solche Zeichen waren seit alter Zeit im jüdischen Gebrauch; Jacob Tam, angeführt in Or Sarua I S. 145 nennt sie קרניים, wahrscheinlich nach Chabakuk 3,4. 26) S. :20 קשוח מיושב b und 26 a; חרושי הש״ם lb und 26 c; שאילת שלום 8 c und 22 a. 27) In 6 קשות מיושבb und 20a; 7 אומר השכחהa; 2 שאילתות a; הפליאה שבערכין Art. סדן; Noten zu יד מלאכי ed. Berlin, Vorrede und Bl. ט und קכט. Auch Mose Kunitz in מעשר. חכמים S. 13 Note 12 führt eine Emendation daraus an, die ihm der Verfasser selbst gezeigt hatte. 23) So ist dort bemerkt, daß Bl. 22 unten im Commentar קונט' שהם zu lesen sei קונטרס שטרי המאוחרין; Bl. 47 Z. 3 von oben statt בכ׳יהי soll heißen בחבורי כנסת חכמי ישראל. 29) Eine ähnliche Zusammenstellung ist in den Noten Akiba Eger's zu Trakt. שבת Bl. 55. 30) Das betreffende Machsor liegt mir jetzt vor; ich theile wenigstens die erste Note mit, welche sich auf dem inneren Deckelblatte des zweiten Theiles befindet: הנוסח בתפלה וכן בקדוש של חג השבועות שאנו אומרים ותתן לנו וכוי את יום חב השבועות הזה זמן מתן תורתנו מצוד. רבה להסביר ענין תורתנו דקאמרינן באיזה צר מתקרי תורתנו והנה בברכת התורה אנו מברכין אשר קדשנו וכוי לעסוק בדברי תורה וכוי כולנו יודעי שמך ולומדי תודתך וכוי ונתן לנו את תורתו וכוי ובתפלת י״ח אנו מתפללין השיבנו אבינו לתורתך וכוי גם בובא לציון גואל וכוי אנו אומדים ונתן לגו תורת אמת וכוי הוא יפתח לבנו בתורתו וכוי ובברכת אהבה רבה כל דברי תלמוד תורתך וכוי והאר עינינו בתורתך וכוי ובברכת אהכת עולם ונשמח בדברי תורתך וכוי ועוד כהנה וכהנה רבות אין מספר ובכולהון לא מציגו מלת תורתנו ודע דבקדושין ל״ב: אי׳ הדר אמר רבא תורה דיליה היא דכתיב ובתורתו יהגה יומם ולילד. וז״ל רש״י שם כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה בתחילה היא נקראת תורת השם ומשלמדה וגרסה היא נקראת תורתו וכן בע״ז י״ט. אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הק״בה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ד׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה וז״ל דש״י ר״ה נקראת על שמו של תלמיד שטרח בה דכתיב ובתורתו דמשמע של כל אדם ע״ב הרי מבואר דכל עוד שלא טרח ולמדה וגרס בה נקראת התורה בבירור רק על שמו של הקב״ה ובכן ביום מתן התורה היאך מציגו לומר זמן מתן תורתנו ועדיפא הוי שייכי למימר זמן מתן תורתך כמו שאנו אומרין בכל אותן המקומות הנזכרים. די בארתי ודי לא בארתי, ומי יתן אדע או אשמע טעם לשבח תהלתו בקהל עם אגידה: 31) S. Meassef VII, S. 172; hiernach 1783 falsch bei Steinschneider, Catal. Bodl. p. 1385 und bei Cassel, Lehrbuch d. jüdischen Geschichte S. 517. 32) Mittheilung von Salomo Pleßner. 33) Nicht 1798, wie Geiger in der Zeitschrift d. deutsch-morgenl. Gesellschaft, Jahrg. 1858 S. 358, wahrscheinlich nach der ursprünglich falschen, hinterher erst auf meine Veranlassung durch D1\ Zuckermann in Breslau berichtigten Angabe im Buche der dortigen Chewra Kadischa.