Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1879-01-01 · 1 (1879) · p. Seite 21

Hoheslied. 21 Nicht genügend bewiesen ist, ob die bloße Andeutung bei Maimonides (More Ha-Nebuchim III, 51', woselbst er vom Tode durch den Kuß Gottes spricht und auch das HL. berührt) alle Religionsphilosophen erst auf diese Deutung geführt, wenn auch aus der Erklärung des Mose ibn Tibbon ersichtlich, daß er diesen zu seiner weitschweifigen religionsphilosophischen Deutung angeregt hat. *) Die eigentliche Quelle der philosophischen Bibelerklärungen ist in dem allgemeiner» Streben der jüd. Commentatoren des Mittelalters zu finden, das Bibelwort mit der sich immer mehr und mehr ausbreitenden und wurzelschlagenden Philosophie in Einklang zu bringen. Die philosophischen Commentatoren zum HL. lassen sich in zwei Gruppen theilen: 1) in solche, die.neben der Philosophie der Wort- und Sacherklärung große Aufmerksamkeit schenken (Joseph ibn Aknin, Immanuel b. Salomo, Schemarja aus Creta); 2) in solche, welche Wort- und Sacherklärnng fast gar nicht berücksichtigen und sich vorzugsweise der Philosophie zu wenden (Mose Tibbon, Levi b. Gerson 11. A.) §. 18. Joses ibn Aknin.'z) Joseph ibn Aknin (hebr.: Joseph ben Jehuda ibn Simon; arab.: ibn Schamun abu'l hadschadsch Jusuf b. Jahja el-Sebti 1) Moses ibn Tibbon, Perusch al Schir ha-Schirim 6cl. Lyck, S. 6: ואני משה ב״ר שמואל ב״ר יהודה בן תבון מדמון ספרד ז״ל בראותי המגילה יקרה מאד וגדולה וראיתי הראשונים הלכו בפירושה בדרכים שונים קצרו מהשגיח על פרטיה והחלק פרשיותיה והשיבו אותה בלה לדרשות, והחכם א״ע מכללם עם ראותם עדות החכם ר״ע שכל הכתובים קדש ושה״ש ק״ק אמרתי אל לבי לכתוב מה שנראה לי בה מחדוש נמשך בפירושה אחר מה שפירש הרב המורה בפסוקים ממנה ואשד הרחיב בהם אבא מרי מ״כ: Vgl. auch Maimonides, More Ha-Nebuchim a. a. O. u. Hilch. Teschuba 10, 3, (auch mitgetheilt von Brüll, Jahrbücher III, 172): וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' ... ונמצא שוגה בה תמיר כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנוייה מאהבת אותה אשר. והוא שוגה בה תמיד . . . והוא ששלמה אמר ררך משל כי חולת ׳אהבה אני וכל שה״ש משל הוא לעגין זה was jedoch noch auf keine philosophische Auffassung schließen läßt. 2) Steinschneiders erschöpfende Abhandlung über denselben (Ersch u. Gr., Encyklopäd. d. Wissenschaften, II. Bd. 31) ist von mir, oft wörtlich, benutzt