Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 223

71 אחרית דבר מהדברים הנחוצים ליופי הדבור העיד. הן אינם טדנרים צחות וחקות דקדוק הלשון יפרו, וגורעים ומוסיפים אותיות ואומרים. תרוף — ארוך• תחת: תרופה ארוכה. וכן להפך: לנטורה — להאמרה —להכבירה — להשמרה — להעירה — להעצרה — בשחרה — להבצירה — בהדרה — לחברה — לסדרה — תחת:לנטוו— להאמר—להכביר—להשמר 5 — להעיר — להעצר - בשחר — להבציר — בהדר — לחבר—לסדר וגם עושים משקלים חדשים אשר לא שערום אבות הלשון. כמו מרוך (ע״מ: חבוק משלי וי יי) תחת: מרך (ויקרא כ״ו ל״ו) —הורב (ע״מ: הוגד) תחת: רבה. ונוהגים עם הלשון. כמו היתר, עיר פרוצה אין חומה. וגם שפתם בלולה בארמית וברומית ובתלמודית. מארמית באו בהם ל״ה10 מלות: אי) נחסל. בי) מסייעין — סייעני. גי) פרוך. די) כרוך. הי) רגוגי. וי) שטרות. זי) סדרות. הי) תרוך. מי) צרוך. יי). כהוגן. י״א) תנין. י״ב> ריש. י״ג) שיטה. י״ד) שושיפא. ט״ו) סימני — סומנו — הסימנים* ט״ז) להטמרה. י״ז) בגמירה• י״ח) להצמדה. י״ט) סיוכים (בהוראת: צופים נביאים). כי) קבע - קבועה — וקבעה. כ״א) ופתק• 15 כ״ב) וול (לפי הגהתי. תחת: טול). כ״ג) לאחורא. כ״ד) בקירה. כ״ה) טוי• כ״ו) קרוש• כ״ז) בשרירא. כ״ח) לעפרא. כ״ט) אי(בהוראת: אם). לי) בתדירא• 'ל״א) פחרא• ל״ב) עמיה• ל׳יג) שרא. •ל״ד) נהורא ל״ה) בדגורא• טרומית מלה אחת היא קרוך. יעוין ערוך ומוסף (ערך קרכין). מתלמודית כ״ט מלות ומבטאים. אי). הבריות• בי) תיבות 20 (בהוראת: מלות). גי) רוגמו• די) יובני - ה׳ בעולם ארוך (מקדושין ל״ט כ׳). וי) וכשורה• ז) ויונין (משבת ק״ה ראש ע״א). ח)כדתניא• ט) בדקדוק• י) הכנסתיו• יא) נאמן עלי הדיין(טע״ז ט״ז ב׳). יב) ורבן. יג) ספירה. יד) להכשירה (בהוראת. הזמנה). ט0 בשרה. טז) בשום ענין. יז) לקיחה• יה) והרציתי• יט) ואסתברא וסברתי. כ) לאלתר• 25 כא) שנפטר (בהוראת מיתה). כב) צדרא(ממ״ק כ׳יז ב׳ וכתובות ח׳ סע״ב). כג) מתמטי שכבי. כד) בחלול- (בהוראת: חתונה). כה) מוירקא. כי) חתכיה ומלחיה ושפיר לקידורא (מפסחים ע״ד ב׳ וחולין צ׳יג בי). כז) בשנתחלחל בשחיטה. כה) כנסת (בהוראת בית תפלה). יהי רצון מלפני. כט) מתורה שבעל פה• ואשר יגעתי להגיהם ולבארם היי׳ אך 30 בעבור היותם מודיעים הרבה דברים מועילים בתולדות בעל הערוך ובקורותיו ובהליכותיו הליכות גדרי גדר ועומדים בפרץ ודורשים טוב נפשי וגופי לעמם כאשר כל הקוראים יחזיון בם. וביחוד מעלה למבינים הודעתם הנחמו על אמונתו לסימנים ואמרו עליהם: לריק הסימנים הפך דעת האומרים: סיטנא טלתא הוא (הוריות י״ב א׳, כריתות הי ב׳ ו׳ אי). ובלי35 ספק אך בגלל זה עמלו חכמים גדולים גם מרחוק גם מקרוב לדעת פשרם