Magazin für die Wissenschaft des Judenthums · 1878-01-01 · 1 (1878) · page 213

81 אחרית דבר 33) אם יפתק. מלשון פותקין מים לגנה (שבת י״ח אי). וענינו עשיית פתח שיצאו ויבאו בו המים. 34) כפירוש רכבי צחרה. דיל כאשר פירשו החכמים המכונים בשם: רכבי אתנות צחרות (שופטיםה׳ וי) לפי דרש חז״ל(ערובין נ״ד בי), יעו״ש. 35) מפה עד טור 45 המתחיל: בחלול ידבר רק על ענין אהד.5 והוא ענין המעטת מחיר תכריכי המתים כפי היכולת. וחשבתי לנבון להציג ראשונה כלל הענין ההוא ואחרי כן לבאר פרטין. וזה כללו: עוד בימי ילדותי ושחרותי בינותי מדעתי אשר ראוי ונכון להוזיל ולהמעיט מחיר תכריכי מתים והגדתי זה להורי ומורי ושאלתי מעמו לשית מעיניו בזה ולהוסיף אומץ למשפטי ולברר ישרו ע״פ סברא נכוחה ויאות לי וברר 10 היטב את יושר משפטי וקבע ’אותו לאלתר ויחזקהו לבלתי ימוט לעולם. ומאז החלונו להנהיג בין הסרים אל משמעתינו להלביש את המתים אך בשני תכריכי בד ופעמים רבות אך בתכריך אחד. אולם דלת עם הארץ והמון רבה טאנו לקבל את מנהגנו זה בעבור היותו נראה בעיניהם כמו אפקרותא. עד שנפטר אדני [מי הוא האדון הזה?] וצוד, לפני מותו 15 להלבישו אך בשני תכריכי בד וממנו למדו כל הקהל כלו להתנהג ככה. וכעין זה יסופר במ״ק (כ״ז בי) ובכתובות (ה׳ בי) על רבן גמליאל יעוין שם ושם. ואחרי כן הוסיף בעל הערוך לאמר: אלו עמדנו במנהג הראשון להלביש את המתים אך בתכריך צדרא בר זוזא גדרנו גדר גדול בפני מחטטי שכבי. כי מגמת פניהם הוא אך לתכריכים יקרים ולא לתכריכים 20 בני זוזא. עתה אל פרטיו אשית לבי. בטור 35 הגהתי. וול בריך תחת: טול כריך אשר בהעתקה שלפני. ובטור 28 הגהתי: חסשים מתורה• תחת: מחוסשי חירה אשר בהעתקה שלפני. וחפשים מתורה הם המתים לפי דרש חז״ל על במתים חפשי(תחלים פ״ח וי): כיון שטת אדם נעשה חפשי מן הסורר, ומן המצות (שבת לי ע״א). ושם (קנ״א כי) ובנדה 25 (ס״א בי) נשמטו בשגגה מלות: מן־התורה• ובטור 39 הוספתי מלת: נהגנו אחרי מלת: רבות בעבור המשקל. ותחת המלה המשובשת אשר בהעתקה שלפני: להיהסרה הצגתי: להסרה• ובטור 40: פקירה מלשון אפקרותא — מתפקר המצויה בתלמודנו. יערן ערוך(ערך פקר בי). ובטור 41 : להבצירה. הוא מן יבצר (בראשית י״א וי) שענינו מעוט והפור. ומזה גם: 30 תבצרון אשר בתרגום ירושלמי על ולא תגרעו (דברים ט״ו אי). ויעוץ ערוך (ערך בצר בי). ובטור 42: ואץ ממאן בפצירה. ר״ל ואין ממאן בחזק יד. כי ויפצרו (בראשית יייט טי) מתורגם: ואתקיפו. ובטור 43: הגהתי: צררא״(בדל״ת ורי״ש). תחת: צררא (בבי רישי״ן) אשר בהעתקה שלפנינו כי יסוד המאמר הזה הוא במ״ק (שם) ובכתובות (שם) שכתוב 35 שם ושם: והאימא נהוג עלמא אפילו בצררא [כ״ה נוסחת הערוך ערך